ע"פ 10041/07 אוסאמה ג'עברי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד, גניבת רכב, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, תקיפת שוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה. על פי הנטען בכתב האישום, גנב המערער בתאריך 5.4.07 רכב ממקום חנייתו בירושלים, והחל נוהג בו לכיוון חברון. בשלב כלשהו הוא נדרש על ידי שוטר לעצור, אולם המערער לא ציית לו ופתח בנסיעה מהירה עד שהשוטר נאלץ לקפוץ הצידה כדי להימנע מפגיעה. בהמשך, הגיע המערער למחסום נוסף, וגם הפעם סרב לעצור ושעט לעבר שוטר, ותוך כדי כך פגע בחומת לבנים. בשלב זה ניגש השוטר ואחז בחולצת המערער, אולם המערער שילב הילוך אחורי והחל בנסיעה, ובדרך זו ניער את השוטר מעליו וגרם לפציעתו. אולם, בכך לא הסתיים האירוע, הואיל והמערער פגע גם בג'יפ בו ישבו 4 לוחמי מג"ב. רק בשלב זה הוא נטש את הרכב והחל נמלט רגלית, עד שנלכד.

במהלך משפטו הודה המערער בגניבת הרכב ובנהיגה בזמן פסילה, אך הכחיש כי בדרך נהיגתו סיכן את השוטרים. באשר לפגיעה בג'יפ, טען המערער כי בשלב מסוים שבר איש מג"ב באמצעות קת של רובה את חלון רכבו ופגע בו, וכתוצאה מכך נשמטה רגלו מדוושת המצמד והרכב המשיך בנסיעה עד שפגע בג'יפ. גרסה זו של המערער לא זכתה לאמונו של בית המשפט, שהרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו, ובעקבות כך דן אותו לארבע שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי, ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 4 שנים. כמו כן, הופעל מאסר מותנה שעמד נגד המערער (6 חודשים) בחופף, והוא חויב לשלם פיצוי בסכום של 5000 ש"ח.

בערעור, המופנה כנגד גזר הדין, נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, ולהשקפה זו אין בידינו להצטרף. המערער חטא בשורה ארוכה של עבירות שהמכנה המשותף שלהן היה פריקת עול מוחלטת. אף ששוב אינו אדם צעיר, הוא גנב רכב, נהג בו בתקופת פסילה, לא ציית להוראת שוטר לעצור, והחמור מכל שהוא נהג בצורה מסוכנת ופזיזה תוך סיכון חיי אדם. עד כמה נחרץ היה המערער בהחלטתו למנוע את מעצרו, תלמד העובדה שהוא לא היסס לדהור לעבר שוטרים אשר ניצבו בדרכו, ואף לפגוע ברכב משטרתי בו ישבו לוחמים. למעשים מסוג זה אין להתייחס בסלחנות, אדרבא, יש להגיב עליהם ביד קשה. נוכח השקפה זו, לא גילינו בגזר הדין של בית משפט קמא חומרה כלשהי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.