ע"פ 10078/17פלוני נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

מונח לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (תפ"ח 53430-08-15, כב' השופט הבכיר ש' אטרש והשופטים י' אברהם ו ח' סבאג ), שדחה בקשה לפסיקת הוצאות ופיצוי בגין ימי מעצרו של המערער מכוח סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

נגד המערער הוגש כתב אישום שייחס לו, במסגרת שלושה אישומים, עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, התעללות בקטין או בחסר ישע, תקיפת קטין, הדחה בחקירה וכליאת שווא, אשר בוצעו כלפי בנותיו החורגות שהיו קטינות בעת ביצוע העבירות; וכן עבירות אלימות כלפי בנו הביולוגי.

2.

סעיף 80 לחוק העונשין מתווה שני מסלולים לפיצוי. הראשון – "ראה בית המשפט שלא היה יסוד לאשמה". השני – "ראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת". אשר למסלול הראשון, אין מקום לצעוד בו בהינתן הראיות שהיו קיימות בעת הגשת כתב האישום להוכחת האשמה. כך עולה גם מדברי הסנגור.

אשר למסלול השני, המחוקק לא הגדיר מהן הנסיבות המצדיקות את פסיקת הפיצוי. בענייננו יצוין כי ביחס לחלק מהעבירות באישום הראשון ובאישום השלישי מדובר בזיכוי מלא. לכך יש להוסיף כי המערער טען לנסיבות קשות שליוו את מעצרו. אמנם כל אחד מן הנימוקים, כשלעצמו, לא מחייב בהכרח פסיקת הוצאות, אולם כוחם המצטבר מטה את הכף נגד אי-פסיקת ההוצאות. כאן המקום להדגיש כי המחוקק העניק שיקול דעת לבית המשפט ביחס למידת פסיקת ההוצאות, ולא מדובר ב"הכל או לא כלום". במהלך הדיון, ותוך כדי הבירור, הצענו לצדדים לשים את הדגש ברכיב הפיצוי בגין תקופת המעצר, אך לא בגין הוצאות ההגנה של המערער, ולהסכים לפיצוי בסכום הכולל שהוצע. המלצה זו לא התקבלה על ידי שני הצדדים, אך נראה לנו כי מדובר בתוצאה ראויה.

3.

בהתאם לאמור, אנו מקבלים את הערעור באופן של פסיקת הוצאות לטובת המערער בסכום כולל של 26,000 ש"ח. המדינה תשלם את הסכום בתוך 30 יום.