פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
10102/05
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אברהם רימון
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.9.05
בת"פ 40030/05 שניתן על ידי כבוד השופט
ח' כבוב
בשם המערערת: עו"ד אפרת
ברזילי
החלטה
1.כנגד המשיב הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום המייחס לו עבירות של זיוף ומרמה. בשלב ההקראה ובישיבת ההוכחות הראשונה יוצג המשיב על-ידי עו"ד נעאמנה, אשר הגיש את הבקשה שבפניי. לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה הגיש עו"ד נעאמנה לבית המשפט המחוזי בקשה לשחררו מהמשך ייצוג המשיב, וזאת בשל העדר שיתוף פעולה בין השניים וככל הנראה, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו, גם בשל העובדה שעורך הדין לא הגיע עם המשיב להסדר כספי שיניח את דעתו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אף שהמשיב בתגובתו ציין כי הוא מעוניין לייצג את עצמו, ואף שבית המשפט התרשם מיכולתו הלא מבוטלת של המשיב לנהל את ענייניו, וזאת בשל העובדה שעורך הדין הכיר היטב את התיק, חקר חלק נכבד מעדי התביעה וכל החלפת ייצוג היתה מחייבת דחייה של המשך הדיון לפרק זמן בלתי סביר. בית המשפט המחוזי ציין כי הוא מצא לנכון לבקש מעו"ד נעאמנה להמשיך ולייצג את המשיב ולשמור על זכויותיו באותן נקודות ומצבים בהם נדרשת התערבותו של עורך-דין מיומן ובקיא ברזי המשפט.
2.המשיב הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי ונידון לשלוש שנות מאסר בפועל, אליהן הצטרפה תקופה של שנה נוספת בגין הפעלת עונש מאסר על תנאי. המדינה הגישה ערעור לבית משפט זה על קולת העונש. לאחר הגשת הערעור פנה עו"ד נעאמנה בבקשה זו לשחרורו מייצוגו של המשיב בערעור. הוא ציין כי למעשה ישב בדיונים בבית המשפט המחוזי ללא מעש, שכן המשיב סירב לשתף עימו פעולה. כן ציין כי המשיב מסרב כיום לפגוש אותו בבית הסוהר.
3.סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי סניגור המעוניין להפסיק ייצוגו של נאשם במהלך המשפט או הערעור שלשמם הועמד זקוק לשם כך לאישור בית המשפט. לכאורה אני סבורה כי במקרה זה היה מקום להעניק אישור זה ולשחרר את עו"ד ענאמנה מייצוג המשיב בערעור. בית המשפט המחוזי אמנם לא נענה לבקשתו להשתחרר מייצוג, אך ציין בהכרעת דינו כי התרשם שהמשיב מסוגל לנהל את הגנתו המשפטית באופן עצמאי, וכי המשיב גילה בקיאות הרבה מעל הממוצע בכל הנוגע להליכים המשפטיים. כמו כן מדובר בהליך של ערעור, שאינו כרוך בהליכי הוכחות ושמיעת ראיות ולפיכך מצריך פחות ידע והשכלה משפטית. יתרה מכך, ערעורה של המדינה נסב על גזר הדין בלבד, ובסוג ערעור זה נדרשת עוד פחות בקיאות ברזי המשפט. כן יצוין כי מדובר בעבירות שאינן מחייבות מינוי סניגור מטעם בית המשפט (ראו סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). לדברי עו"ד נעאמנה המשיב אינו משתף עימו פעולה ומסרב לפגושו בבית הסוהר, ואף הביע בפני בית המשפט המחוזי את רצונו לייצג את עצמו.
4.למרות כל האמור לעיל אני סבורה כי אין להיענות לבקשה בשלב זה, וזאת מהסיבה שהבקשה הוגשה על-ידי עו"ד נעאמנה עצמו ומבלי שידועה לנו עמדתו של המשיב בעניין. יש לזכור כי על המשיב נגזר לרצות 4 שנות מאסר בפועל, תקופה בלתי מבוטלת. עו"ד נעאמנה בקיא ומכיר את התיק ויתכן שהמשיב יהיה מעוניין בעזרתו בהליכי הערעור. לפיכך, במועד שמיעת הערעור יוכל עו"ד נעאמנה להעלות את בקשתו בשנית. ההרכב שידון בתיק יוכל לשמוע באופן בלתי אמצעי את עמדתו של המשיב בעניין ולהחליט בבקשה.
בשלב זה, הבקשה איפוא נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בחשון תשס"ו
(30.11.05).
ש ו פ ט ת