בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 10110/04
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערערת:
מדינת ישראל
נ
ג
ד
המשיב:
פלוני
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-ת.פ. 1095/04 מיום 11.10.04 שניתן על ידי כבוד השופטת א' הלמן
תאריך הישיבה:
י' באדר ב' התשס"ה
(21.03.05)
בשם המערערת:
עו"ד גלי פילובסקי
בשם המשיב:
עו"ד מוטי לוי
פסק - דין
השופטת מ' נאור :
1.המדינה מערערת על קולת עונשו של המשיב. המשיב הורשע בשלל עבירות אלימות ואיומים כלפי רעייתו ואם בנותיו לה הוא נשוי כ-14 שנים. הוטל עליו מאסר בפועל של 24 חודשים וכן מאסר על תנאי של 36 חודשים.
2.המשיב הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. באירוע אחד שהתרחש ב-22.5.2004 הטיח המערער את ראשה של אשתו בקיר תוך שהוא אוחז בשערות ראשה, הוא גרר אותה למטבח הבית, והמשיך להכותה בידיו והטיח את ראשה בקיר המטבח, הוא גרם לחבלות רבות, נפיחויות בצוואר, באיזור החזה ובזרוע. בהמשך הדברים אף איים עליה כי ישפוך על פניה מי חומצה שיגרמו לעיוות פניה; ב-4.5.2004 היכה המשיב את אישתו באגרוף בעינה הימנית, וגרם לה להמטומה סביב העין; באירוע אחר ב-22.4.2004 העיר המשיב את אישתו משנתה, והורה לה להכין אוכל עבורו. אישתו ביקשה מהמשיב שיאפשר לה להמשיך לישון, בתגובה קילל אותה המשיב, נטל כבל מאריך והצליף בה באמצעות הכבל לא פחות מ-50 הצלפות. הוא טען שהוא חייב לעשות כן על פי הדת המוסלמית כמתחייב לגבי אישה שבגדה, והמשיך בהצלפותיו עד שאישתו הכינה לו אוכל. הוא גרם לה להמטומות בכל גופה ולכאבים עזים; שני האירועים הקודמים נשוא האישום התרחשו בשנת 2003: ב-25.9.2003 היכה המשיב את המתלוננת וניסה לחנוק אותה, הוא רדף אחריה והיכה אותה בנעלי בית בכל חלקי גופה בפניה ועל פיה; באירוע אחר ביולי 2003 הזמינה האישה את הוריה לביתה בלי שהמשיב "אישר" זאת. המשיב היכה אותה הטיח את ראשה על ארון המטבח וגם באירוע זה היכה אותה בכבל מאריך, הוא גרם לה שבר באפה והמטומות בפנים והיא סבלה מכאבים.
3.מדובר בשלל מעשי אלימות קשים. ראינו תמונות מזעזעות של האישה לאחר האירוע מ-22.4.2004. האישה חבולה מכף רגל ועד ראש.
4.כדי להסביר את מעשיו הרעים של המשיב הגישה ההגנה קלטת שצולמה על ידי חוקר פרטי במרץ 2004. המתלוננת נראית שם עם גבר אחר במכונית בחניון. הסניגור טען כי מאז החלה אישתו של המשיב ללמוד הגיעו לאוזניו של המשיב שמועות שהיא ניהלה רומן עם גבר אחר. גם אחיו של המשיב העיד כי הוא נהג להזהיר את המשיב "שאשתו לא הולכת טוב ושיתגרש ממנה ויפסיק, ארבע-עשרה שנים הוא בבעיות איתה, והיא לא שומעת לו ולא שמה אליו לב". אפילו נצא מן ההנחה שהמשיב האמין במה שהעין אינה רואה בקלטת עקב שמועות ששמע, או כיוון שהשלים בדמיונו את שהעין לא רואה, לא נוכל למצוא בהתנהגותה של האישה הצדקה למעשי האלימות חסרי הרסן בהם נקט המשיב. המשיב ניסה "להצדיק" את האלימות שהפעיל כלפי אישתו בנימוקים "דתיים ותרבותיים" המותאמים לתפיסותיו ואמונותיו. בצדק ציין בית המשפט בגזר דינו כי דפוסי ההתנהגות האלימים של המשיב החלו זמן רב לפני שקיבל לידיו את הקלטת. למשיב עבר פלילי בעבירות דומות והוא כבר ריצה חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות, אך הדבר לא הרתיע אותו מלחזור על מעשיו ביתר שאת ובאלימות.
5.שירות המבחן הצביע על סיכוי להישנות העבירה בעתיד ונמנע מהמלצה טיפולית. גם בתסקיר שהוגש לבית משפט זה ואף שהמשיב החל בתהליך טיפולי מתרשם השירות מאדם בעל דפוסי התנהגות אלימים ומושרשים. שירות המבחן נמנע מכל המלצה טיפולית.
6.נראה לנו כי במכלול הנסיבות שתוארו תקופת המאסר בפועל שהוטלה על המשיב – 24 חודשי מאסר – רחוקה מלשקף את העונש הראוי בגין שלל מעשי האלימות. לא נוכל גם לקבל שחשדות – ואפילו חשדות מוצדקים – יאפשרו להתייחס בסלחנות למעשי אלימות קשים בתוך המשפחה.
7.החלטנו לקבל את ערעורה של המדינה. בשים לב לכך שערכאת הערעור איננה ממצה את הדין החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בפועל על חמש שנות מאסר. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.
ניתן היום, י' אדר ב, תשס"ה
(21.3.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת
ש ו פ ט