ע"פ 1012/05 פלוני נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש :

המערער הורשע על-פי הודאתו בשורה של עבירות אלימות בתוך המשפחה, עבירות של התעללות בקטין, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, גרימת חבלה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות הכרוכות כולן בעבירות במשפחה ונידון לעונש מאסר של 5 שנים, מתוכן של 3.5 שנים לריצוי בפועל ושנה וחצי על תנאי, כן הופעל מאסר על תנאי של 8 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המערער, מתוכו חצי שנה באופן מצטבר, כך שעליו לרצות 4 שנות מאסר בפועל, עוד הוטל על המערער לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. בטיעוניו לפנינו פרש בא-כוחו המלומד של המערער עו"ד עלאא מסראווה את נסיבותיו האישיות של מרשו, אשר סבל בעבר מבעיות של התמכרות לסמים ולאלכוהול, וגם החל בטיפול שלזמן מה נראה כי הצליח בו; הוא ביקש מאיתנו להקל בעונש באופן שניתן יהיה להעניק למערער טיפול בין כותלי הכלא כנגד נטייתו לאלימות, טיפול הניתן בדרך כלל בתקופה של 12 חודשים לפני השחרור, הסנגור אף ציין את התנהגותו החיובית של המערער בכלא, שכן המערער השתתף בכיתת חינוך ובקבוצה בנושא הורות, שיתף פעולה וזכה להערכה מצד מדריכיו. בא-כוח המדינה, מנגד, עמד על חומרתם הרבה של המעשים שהמערער הורשע בביצועם, על כך שבסופו של יום הטיפול שניתן לו בטרם הסתבך בעבירתו האחרונה נכשל, כן ביקש שניתן משקל לצורך להגן על משפחתו הקרובה של המערער – על בת-זוגו, על ילדם המשותף ועל הקטינה שהיא ביתה של בת-זוגו.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לא ראינו להתערב כדי להקל בעונשו של המערער. המעשים אשר בביצועם הורשע המערער הינם חמורים ביותר, הם אופיינו באלימות קשה כלפי המתלוננת, אשר המערער תקף אותה פעמים רבות, איים עליה כי ירצח אותה, הכה אותה, בעט בה, השפיל אותה, ואף באחת ההזדמנויות דרש ממנה באיומי סכין לחתום על וויתור על זכותה לסכום כסף ועל זכותה להחזיק בילדיה; משטר הטרור שהנהיג בביתו הפיל חיתתו הן על האשה והן על הילדים הרכים עד כי המתלוננת נאלצה תחת איומי הסכין לעזוב את הבית עם הילדים. מעשיו של המערער התבטאו גם במעשי התעללות כנגד הקטינים, הבת שגילה 4.5 שנים והבן שהיה תינוק רך.

נוכח כל אלה, גם כאשר מביאים בחשבון לקולה את הנסיבות האישיות של המערער, אין העונש אשר נגזר עליו חמור יתר על המידה ואינו מצדיק התערבותנו כדי להקל עימו. אין בכל האמור כדי לבטל את המאמצים שעושה המערער בכלא כדי להשתקם ולהשתלב בתכניות טיפוליות, ואנו מניחים כי התכנית להשמתו בקבוצה לשליטה בכעסים המתקיימת בכלא תמומש.

הערעור נדחה.