ע"פ 10144/02 ג'וואד ג'באלי נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער נמצא אשם, על-יסוד הודאתו, בשוד בנסיבות חמורות. על-פי כתב-האישום, שבעובדותיו הודה, הוא נכנס, יחד עם שניים אחרים לאתר בנייה, במטרה לגנוב ציוד. בעוד המערער ושותפיו מעמיסים גנרטור, מערבל בטון וחפצים נוספים למכוניתם, הגיעו למקום עובדי האתר. או-אז, הניף המערער מולם גרזן שמצא במקום, ואילו אחד משותפיו איים על העובדים בסכין. העובדים לא התנגדו למעשה הגניבה והחבורה נמלטה עם הציוד הגנוב.

המערער בן 24. עברו נקי ותסקיר שירות-המבחן היה חיובי, במובן זה שראה סיכויים טובים לשיקומו. המדינה בטיעוניה לגזר-הדין בבית-המשפט המחוזי הציגה בפני בית-המשפט פסקי-דין בהם העונשים שנגזרו בגין מעשים דומים נעו בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל, ואילו הסנגוריה הציגה פסקי-דין שבהם ניתנו אף עונשים קלים יותר. אלא, שלבית-המשפט המחוזי נראה, כי התביעה אף הקֵלה עם המערער בהסתמכה על פסקי-דין אלה. בגזר-דינו תיאר בית-המשפט המחוזי, מתוך טעות, שלא זו בלבד שהמערער הניף גרזן שמצא, כפי שנאמר בכתב-האישום, אלא שהניף גם את הסכין. משכך, גזר בית-המשפט המחוזי על המערער חמש וחצי שנות מאסר, מהן ארבע שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, והיתרה על-תנאי. כן הורה על חילוט מכוניתו של המערער.

ערעורו של המערער מופנה כנגד חומרת גזר-הדין וטענתו היא, כי עונש המאסר, בנסיבות מקרהו, חורג מן העונשים המוטלים בשל מעשים דומים. סניגורו, עורך-הדין דוד זילברמן, אף הפנה את תשומת-לבנו לטעות בגזר-הדין, שכאמור, ייחס למערער איום בסכין.

הגענו לכלל דעה, בהתחשבנו במכלול הנסיבות, לרבות אותה טעות של בית-המשפט המחוזי, התסקיר החיובי ועברו הנקי של המערער, שניתן להקל בעונשו במידה מסוימת על אף חומרת מעשיו, שעליה אין חולק.

אנו מקבלים איפוא את הערעור ומעמידים את עונש המאסר-בפועל על שלוש שנים, החל מיום מעצרו. שאר חלקי גזר-הדין יעמדו בעינם.