ע"פ 10193/07 דוד הרוש נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.

בעקבות ההחלטה בדיון מיום 1.9.09 לעניין בקשת המערער להגשתה של חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו כראיה חדשה, הודיע בא כוח המדינה על הסכמה להגשת הראיה החדשה, וזאת בבית המשפט המחוזי באותו הרכב; נתבקש כי התביעה תוכל להגיש מטעמה ראיות נוספות, והמערער יסכים להיבדק שנית על-ידי הפסיכיאטר המחוזי, לרבות - לפי הצורך - אשפוז באגף סגור; בית המשפט המחוזי יקבע עמדתו באשר לשפיות דעתו של המערער בעת העבירה; פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו עד לפסק דין סופי בערעור.

ב.

בא כוח המערער עתר שלא להשיב את התיק לאותו הרכב, בנמקו שההרכב כבר התפרק, אין לו יתרון על הרכב אחר כיון שלא נשמעו בפניו ראיות או עדים, ובגזר הדין משתקפת תפיסה חמורה של שופטי ההרכב כלפי המערער, בביטויים שונים בדבר המעשה ובדבר אישיותו, ובעונש הקשה, ועל כן תיפגע מראית פני הצדק. עוד נאמר, כי אין מקום לכלול בהחלטה הנחיות לבית המשפט הדיוני והשבת הדיון אמורה להעמיד את המערער במקום בו נמצא אילו ביקש להגיש את חוות הדעת מטעמו מתחילה.

ג.

לאחר העיון אנו מחליטים לקבל את הראיה ולהשיב את התיק לבית המשפט קמא, שידון בו באותו הרכב. איננו רואים מקום לשינוי ההרכב; המדובר בשופטים מקצועיים, והעובדה שהתבטאו באופן שהתבטאו, לאחר הרשעה על יסוד הודאתו של המערער וחומר כגון תסקירים וחוות דעת פסיכיאטרית שהיו בפניהם, לא תמנע מהם פתיחות דעת לכל חומר ראייתי שיובא בפניהם.

ד.

בית המשפט ידון בראיה החדשה ולפי שיקולו יחליט באשר לבקשות התביעה בעניין זה, לרבות באשר להגשת ראיות נוספות ובדיקה פסיכיאטרית נוספת (באשפוז סגור לפי הצורך). לאחר מכן יכריע בית המשפט בנושא שפיות דעתו של המערער בעת העבירה. נחזור על שנאמר בהחלטה מיום 1.9.09, כי המערער צימצם את בקשתו בערעור. איננו עוסקים בחזרה מן ההודיה בעובדות כתב האישום ובשאלת הכשירות לעמידה לדין, אלא אך בשפיות - כאמור - בשעת מעשה.

ה.

הדיון בבית משפט זה יימשך לאחר שתינתן החלטתו של בית המשפט המחוזי. סדרי הדיון ייקבעו בעקבות ההחלטה.