ע"פ 1023/00 אמיר קאסם נ. מדינת ישראל

השופט י' זמיר :

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של שוד בחבורה, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, ונדון למאסר בפועל של 24 חודשים. כמו כן הופעל נגדו מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים שירוצו באופן מצטבר. יוצא שהוטל עליו לרצות מאסר בפועל לתקופה כוללת של 36 חודשים. הוא מרצה עונש זה מיום מעצרו שהוא 13.1.99. נוסף לכך הוטל על המערער מאסר על-תנאי לתקופה של 8 חודשים. כמו כן חוייב המערער לשלם למתלוננת, קרבן העבירה, פיצוי בסכום של 1,550 ש"ח. ערעור זה מופנה רק נגד חומרת העונש. הוא מבקש שעונש המאסר על-תנאי של 12 חודשים, שהופעל באופן מצטבר, ירוצה לפחות בחלקו באופן חופף.

בא-כוח המערער מעלה טענות אחדות בתמיכה בבקשה להקלה בעונש: הנסיבות האישיות הקשות של המערער, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר של שרות המבחן; העובדה שהוא צעיר לימים והעובדה שהוא היה מכור לסמים מגיל צעיר; הטענה שהוא לא ידע כי שותפו לדבר עבירה מצויד בסכין ועשוי להשתמש בסכין לצורך השוד; ועוד. אולם טענות אלה נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט המחוזי. רק כך ניתן להסביר את העונש שהושת על המערער, עונש של מאסר לתקופה של שנתיים, שהוא עונש קל באופן יחסי לעבירה של שוד בחבורה. כך במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העבר הפלילי של המערער, הכולל תקופת מאסר, וכן את העובדה שהוא ביצע את עבירת השוד בעוד עונש של מאסר על-תנאי תלוי ועומד נגדו.

טענה חדשה בפי המערער, והיא שהוא נגמל מסמים בתקופת שהותו בכלא. אכן, לפי התסקיר של שרות המבחן, המערער שוהה עכשיו בחדר בו כלואים אסירים נקיים מסמים ומאז חודש מרץ השנה הוא עצמו נקי מסמים. יש לשבח את המערער על כך, ולעודד אותו שימשיך בדרך זאת, ולא יחזור להשתמש בסמים. אם כך יהיה, חזקה שהדבר יעמוד לזכותו כאשר עניינו יבוא בפני ועדת השחרורים. אולם התקופה בה המערער נקי היא, ככל הידוע לבית המשפט, תקופה קצרה מכדי שניתן יהיה לקבוע כי אכן הוא נגמל מסם. אין בה כדי להניע את בית המשפט להקל בעונש, שמלכתחילה הוא עונש מתון. זאת ועוד. כפי שנמסר לנו במהלך הדיון, לאחרונה הורשע המערער בגין שתי עבירות נוספות, שבוצעו על ידו לפני שנעצר בגין העבירה נשוא ערעור זה, והוטלו עליו עונשי מאסר לחודשים רבים, שרובם ירוצו באופן חופף, אך 10 חודשים מהם ירוצו באופן מצטבר לעונש שהוא מרצה עכשיו.

על רקע כל אלה לא ראינו הצדקה להקל בעונש שהוטל על המערער. לפיכך אנו דוחים את הערעור.