ע"פ 1039/96 מדינת ישראל נ. סימון בן אלכסנדר דנילוב

המערער בע"פ 1136/ 96 הורשע בביצוע שתי עבירות שוד (חטיפת תיקים מנשים); בארבע עבירות של גניבה; שתי עבירות של שימוש ברכב ללא רשות הבעלים.

ההרשעה בעבירות הנ"ל באה בעקבות הודיית המערער.

בית המשפט קמא גזר על המערער שלוש שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. בנוסף הפעיל בית המשפט מאסר על תנאי (שהוארך) של 10 חודשים, חציים בחופף למאסר העיקרי וחציים במצטבר לו.

המערער מערער על חומרת העונש, ואילו המדינה מערערת (בע"פ 1039/96 על קולתו.

המערער, כבן 21 היום, הוא בעל עבר פלילי, בעבר אף נגזרו עליו תקופות מאסר קצרות.

טעמו העיקרי של בית המשפט קמא בגזר הדין התייחס לגילו הצעיר של המערער. אולם נוכח ריבוי המעשים וחומרתם, אין לומר כי העונש מבטא את צורכי ההרתעה, ולו גם של המערער עצמו.

לפיכך מתקבל ערעור המדינה ועונשו של המערער יועמד על ארבע שנות מאסר בפועל, וכן אנו מורים כי עשרת חודשי המאסר על תנאי שהופעל יהיו כולם מצטברים למאסר בפועל. כך שעל המערער לשאת מאסר בפועל לתקופה כוללת של 4 שנים ו10- חודשים, שתחילתם ביום מעצרו.

המאסר על תנאי יישאר על כנו.