ע"פ 10401/02 פלונים נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס :

1.המערערים, שהינם בני זוג, הורשעו על פי הודאתם בסדרה ארוכה של עבירות כדלקמן: החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, החזקת כלים לשם הכנה או צריכה של סם, סרסרות למעשי זנות, שידול למעשי זנות, תקיפת קטין חסר ישע בידי הורה, תקיפת קטין בידי הורה, התעללות בקטין בידי הורה, ביצוע מעשים מגונים בקטין, ביצוע מעשים מגונים בפני קטין והפרת חובה של הורה. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הרף העליון של העונש יהא 13 שנות מאסר, ואילו הרף התחתון 8 שנים. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער 13 שנות מאסר, בצירוף שנה נוספת בעקבות הפעלה של שני מאסרים על תנאי. על המערערת הושתו 12 שנות מאסר לריצוי בפועל. כמו כן נדון כל אחד מן השניים לשלוש שנות מאסר על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.המסכת המתוארת בכתב האישום הינה מן החמורות שנתקלנו בהן. המערערים איפשרו לגברים לבצע עבירות מין מסוגים שונים בשתיים מבנותיהם. האירועים התרחשו בעת שאחת הבנות הייתה בגיל 16 עד 18, ואילו האחרת בת 15 עד 17. כמו כן הורו המערערים לבנותיהם להשיג להם סמים. בנוסף על כך ביצעה המערערת עבירות מין בבנותיה ושני ההורים אף התערטלו בפני הבנות. ניתן היה להוסיף ולתאר עוד מעשים מסוג אלה שתוארו. מדובר במעשים מזוויעים ומקוממים, אשר העונש הראוי להם הינו חמור ביותר. כאמור, בבית המשפט המחוזי הושג הסדר טיעון. בכל הנוגע למערער חרג העונש מן הרף העליון. באת כוח המדינה הסכימה ברוב הגינותה, כי אף שההסדר לא התייחס במפורש לסוגיה של הפעלת מאסרים מותנים שהיו תלויים נגד המערער, הרי יש לראות את העסקה כחלה אף לגבי המאסרים המותנים. במלים אחרות, לא היה מקום לחרוג מן הרף העליון של 13 שנות מאסר.

3.אין כל יסוד לטענות המשותפות של המערערים באשר לחומרת העונש. העונש מבחינת תקופות המאסר שנקצבו הוא אכן חמור, אך ביחס לחומרה המופלגת של מעשיהם של ההורים, אין הוא חמור כלל וכלל. אין אף מקום לקבל את טענתו של המערער, כי לא היה יסוד להטיל עליו עונש חמור יותר מזה שהוטל על המערערת. לעניין זה נציין, כי לשני המערערים יש עבר פלילי, אלא שהעבר הפלילי של המערער חמור בהרבה מזה של המערערת. מסתבר, כי המערער, שהינו יליד שנת 1944, החל את דרכו העבריינית בעודו בן 14 שנים. מאז הוא הורשע בעשרות מעשי עבירה מסוגים שונים. על כן קיימת הצדקה להטלת עונש מאסר ארוך יותר עליו ביחס לעונש שהוטל על המערערת.

4.אי לכך ערעורו של המערער מתקבל חלקית במובן זה שעונש המאסר שהושת עליו יועמד על 12 שנות מאסר, בצירוף הפעלה של שני המאסרים המותנים, כפי שהורה בית המשפט המחוזי, היינו שנת מאסר נוספת, כך שעל המערער לרצות 13 שנות מאסר. בכפוף לכך נדחה הערעור של שני המערערים.