פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
10413/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
אורן גזיאל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז
בתיק עפ"ת 6039-11-08 שניתנה ביום 7.12.08
על-ידי השופטת נגה אהד
בשם המערער:
עו"ד אבי עמירם
בשם המשיבה:
עו"ד אבי וסטרמן
החלטה
א.
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת אהד) מיום 7.12.08 בתיק עפ"ת 6039-11-08, בה הוארך עיכוב ביצועה של פסילת רישיון הנהיגה עד ליום 14.12.08, אולם נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצוע עד למועד ההכרעה בערעור העיקרי שבמסגרתו הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע.
ב.
כנגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה בקלות ראש. על פי הנטען, בשנת 2005, נתפס המערער כשהוא נוהג במהירות גבוהה תוך כדי דיבור בטלפון נייד, נמלט מהשוטרים וחצה צומת ברמזור אדום - הכל בעודו פסול מלנהוג ברכב. בפסק דינו מיום 24.9.08 הרשיע בית משפט השלום לתעבורה (ת' 6519/05, השופטת רז) את המערער בעבירות שיוחסו לו, וביום 28.9.08 נגזרו עליו 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים; פסילת רשיון לתקופה של 11 חודשים; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים; וקנס בסך 2,000 ש"ח. על כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי (המכונה כאן הערעור העיקרי) הן כנגד ההרשעה, הן כנגד העונש. בגלל תקלה טכנית במזכירות בית המשפט נדחה הדיון בערעור העיקרי בבית המשפט קמא ליום 13.1.09, ונתבקש עיכוב ריצוי הפסילה לחודש, עד להכרעה בערעור העיקרי. בהחלטה נשוא הערעור דנא נקבע, כי נוכח עברו התעבורתי המכביד של המערער, אשר צבר לחובתו 52 הרשעות תעבורה מאז שנת 1999, אין מקום לעיכוב ביצוע.
ג.
בערעור דנא נטען כי משך הזמן הארוך שחלף (שלוש שנים) עד לבירור האירוע ולהכרעה בו דוחה את הצורך בריצוי מיידי של עונש הפסילה, ומצדיק עיכובו בחודש ימים. עיכוב זה, כך נטען, מהוה איזון אינטרסים ראוי ומונע נזק מיותר ובלתי מידתי. עוד נטען, כי המערער - נשוי ואב לילדה - מנהל חברה בבעלות אביו המבוגר ומשמש יד ימינו, וכי עבודתו מחייבת זמינות וניידות. כן נטען, כי סיכויי המערער לזכות בערעור העיקרי מצוינים.
ד.
עם הגשת הערעור דנא ביום 9.12.08 נתבקשה תגובת המשיבה. בתגובתה נטען, ראשית, כי סיכויי הערעור העיקרי נמוכים למדי, באשר הם משיגים על ממצאי מהימנות ועובדה שקבעה הערכאה קמא; שנית נטען, כי מסוכנותו של המערער רבה, כי עברו התעבורתי מכביד, וכי הוסיף ועבר עבירות תעבורה לא מעטות גם לאחר ביצוע העבירות בתיק דנן. לבסוף צוין כי מועד הדיון בערעור העיקרי קרוב ואינו מצדיק עיכוב ביצוע העונש.
ה.
המערער עתר להשיב לתגובת המדינה. בתגובתו מיום 14.12.08 נטען, כי שש העבירות שבוצעו לכאורה לאחר ההרשעות נשוא תיק זה, התרחשו בטווח זמנים של שנה וחצי, וכי מדובר ברישומים "קלים יחסית". הודגש, כי במשך תשעת החודשים האחרונים לא נוסף לחובת המערער כל רישום. באשר לסיכויי הערעור העיקרי שב נטען שוב, כי הם גבוהים, שכן קיימת "סתירה חזיתית" בין עדי תביעה, וכי אין מנוס מזיכויו.
ו.
לאחר העיון החלטתי שלא להיעתר לערעור לעניין עיכוב הביצוע. הערעור העיקרי, מבלי שכמובן אקבע מסמרות לגביו, מחייב לחלוף על פני משוכה גבוהה בשאלות מהימנות וקביעה עובדתית. עברו התעבורתי של המערער אינו קל, אך ביחוד נתתי לבי לעשר (ולא שש) העבירות שעבר המערער לאחר האירוע נשוא התיק הנוכחי, ובהן חניה במקום הנועד לנכה, שימוש בטלפון בעת שהרכב נע, נהיגה ללא חגורת בטיחות, נהיגה במהירות (ובה פסילה על תנאי) ונהיגה שלא בכיוון החץ. איני מתעלם מכך שהכוונה היתה לקיים את הדיון בערעור העיקרי בטרם כניסתה לתוקף של הפסילה, כדי לייתר דיון בעיכוב הביצוע (החלטת השופט סטולר מיום 19.11.08). אולם דומני, בכל הכבוד לטיעונים שהושמעו באשר להכבדה על המערער ככל שיופקד רשיונו - ובימינו רבים רבים נזקקים טבעית לרכבם באופן תדיר לכל עניין, במשפחה ובעבודה - כי אין בכניסתה לתוקף של הפסילה משום חוסר מידתיות בהתחשב במכלול. על כן לא אוכל להיעתר לערעור בעניין עיכוב הביצוע. הרישיון יופקד ביום ה' הקרוב, כ"א בכסלו תשס"ט
(18.12.08).
ניתנה
היום, י"ז בכסלו תשס"ט (14.12.08).
ש ו פ ט