ע"פ 1042/07 מוחמד פתאלי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בשורה של עבירות: תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ומעשה פזיזות ורשלנות. כתב האישום הוגש לבית משפט קמא בשנת 2002, וההליכים הסתיימו בהסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים. בגדרו של אותו הסכם הודה המערער בעובדות המפלילות אשר יוחסו לו, והצדדים עתרו לגזור לו חודשיים מאסר בהם ישא במצטבר לעונש מאסר אחר בו הוא נושא ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי גזר למערער את אלה, אולם הוסיף וגזר קנס בסך 10,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד הקנס שהושת על המערער. נטען,

כי רכיב זה בגזר הדין לא היה מוסכם על הצדדים והם לא עתרו לו, ועל כן לא היה מקום שבית המשפט יוסיף אותו ביוזמתו בהעדר טעם מיוחד לכך. בפתח הטיעונים בערעור הודיעה באת כוחה המלומדת של המשיבה, עו"ד פטל, כי מרשתה עומדת מאחורי הסכם הטיעון כלשונו, ולפיכך מקובל עליה כי רכיב הקנס יבוטל.

לא נסתיר את דעתנו כי העונש שהושת על המערער הקל עמו במידה מופרזת ואף מקוממת. הוא חטא בעבירות קשות ביותר, עליהן מקובל להגיב ביד קשה, ונראה כי העובדה שהוא נושא במאסר ממושך עמד במרכז שיקוליה של המשיבה בהחלטתה ללכת לקראתו כברת דרך כה ארוכה. חרף השקפתנו זו, ונוכח עמדת המשיבה כפי שהוצגה בפנינו, והעובדה כי מדובר בהליכים שהחלו לפני למעלה מ-5 שנים, החלטנו לקבל את הערעור ולבטל את רכיב הקנס שבעונש.

חלקיו האחרים של גזר הדין, יעמדו בעינם.