פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
1042/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' דנציגר
המערער:
טלאל מטר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, מיום 18.1.09, בת.פ. 5122/06, שניתן על ידי כבוד השופטת ברכה בר
זיו
תאריך הישיבה:
י"ט באייר התשס"ט
(13/05/09)
בשם המערער:
עו"ד יאיר נדשי
בשם המשיבה:
עו"ד אבי וסטרמן
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 29.5.06 הובילו המערער ושניים אחרים את בן כפרם, אניס זידאן, לפארק בכרמיאל, שם תקפו אותו תוך שהמערער אוחז בצווארו וסוטר לו. בהמשך, גנבו השלושה את ארנקו ובו 1500 ש"ח.
המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בעבירות של דרישת נכס בכוח וגניבה, לפי סעיפים 404 ו-384 לחוק העונשין. על כך הוא נדון לתשעה חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי והוא חויב לפצות את הקורבן בסכום של 2000 ש"ח.
המערער משיג בפנינו כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לשינוי המהותי בכתב האישום, שבסופו של יום שימש בסיס להרשעה. כמו כן, נטען כי לא ניתן משקל לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות שהיה כרוך בעינוי דין; מאסרו של המערער עלול לסכל את שיקומו; המערער השיב למתלונן את כספו; לבסוף, נטען כי העונש חורג מרמת הענישה הנוהגת.
לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מגזר-דינו של בית משפט קמא, שגם במתכונתו הזו הוא מתון ביותר. המערער וחבריו חטאו בעבירות חמורות, שלהשקפתנו קדמו להם תכנון ומחשבה. הם הובילו אדם למקום מבודד, ותוך שימוש בכוח נטלו ממנו את כספו. אכן, המתלונן לא ניזוק בגופו וסכום הגניבה הוחזר על ידי המערער, ברם, לכל אלה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולולא עשה זאת מותר להניח כי העונש אותו היה גוזר היה חמור פי כמה.
אי-לכך, הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונשו, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום א' בסיון התשס"ט (24.5.09), עד לשעה 10:00.
ניתן היום, כ' באייר התשס"ט (14.05.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט