פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 10441/09 אברהים עותמאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מערער שהודה והורשע בהתפרעות ובנשיאת נשק שלא כדין, לאחר אירוע אלים שכלל ירי ומוות. נקבע כי העונש, שכלל 12 חודשי מאסר בפועל, אינו חורג מהרמה הראויה והנוהגת לאור חומרת האירועים. המערער יתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

בעקבות ויכוח על זכות שימוש בדרך נפתחה התקיפה, ובמהלכה נורו יריות מנשק חם שגרמו לפציעתם של מספר אנשים ולמותו של אחד מהם. המערער הודה בעובדות כתב האישום, הורשע בהתפרעות ובנשיאת נשק שלא כדין, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי. הוא טען כי לא היה מעורב בתכנון ולא ידע על הנשק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להקלה בעונשו של מערער שהורשע בהתפרעות ובנשיאת נשק שלא כדין, בנסיבות של אירוע אלים שהסתיים בירי ובמוות?

הלכות

  1. 1

    ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהושת כאשר הוא אינו חורג מהרמה הראויה והנוהגת ונגזר על רקע נסיבות חמורות של האירוע.

    ״ולא מצאנו כי החמיר עם המערער שלא לצורך או תוך חריגה מהרמה הראויה והנוהגת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התפרעות
  • נשיאת נשק שלא כדין
  • מאסר בפועל
  • ירי מנשק חם
  • חרטה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

10441/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט

י' דנציגר

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:

אברהים עותמאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים, מיום 10.12.09, בתפ"ח 627/09, שניתן על ידי סגן הנשיא י'

צבן והשופטים: ח' בן עמי; ר' כרמל

תאריך הישיבה:

י"ד באייר התש"ע

(28.4.10)

בשם המערער:

עו"ד חנן רובינשטיין

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד דפנה פינקלשטיין

גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

באחד הערבים של חודש דצמבר 2008, נתגלעה מחלוקת על רקע הזכות לשימוש בדרך באבו-גוש, בין ראשד ג'אבר (להלן: ראשד) לעבד אלעזיז עותמאן (להלן: עבד אלעזיז). בהתלהט הויכוח החליפו השניים מהלומות, שגרמו לפציעתו של עבד אלעזיז בראשו. בעקבות כך החליטו אחדים מבני משפחתו של האחרון לפגוע בראשד ובני משפחתו, ואת זממם הוציאו אל הפועל כבר באותו ערב, כאשר מספר כלי רכב חסמו את רכבו של ראשד, עמו נסעו אותה שעה אביו סובחי ושני אחיו - איהאב ונאדיר. הקושרים הכו עם אלות על הרכב ובעקבות כך יצאו סובחי, איהאב ונאדיר מהמכונית בניסיון למלט את נפשם, בעוד שראשד נותר בתוכה.

במהלך אותו אירוע אלים נורו יריות מנשק חם שפגעו באיהאב, סובחי ונאדיר. לזה האחרון נגרם דימום פנימי, ומספר שעות לאחר מכן הוא נפטר. לבסוף, הצליחו התוקפים להוציא מהמכונית גם את ראשד, ובתום התקיפה התברר כי נגרם לו חתך בראשו, שברים בידיו והמטומות. כתוצאה מפציעתו אושפז איהאב בבית חולים. באשר לחלקו של המערער בפרשה, נטען כי הוא לא נמנה על הקושרים שגמרו אומר לחבול בראשד ובני משפחתו, וממילא גם לא ידע שחלק מהקושרים נשאו עמם נשק חם. יתר על כן, המערער הגיע לזירה רק לאחר שהחלו מעשי האלימות ונורו חלק מן היריות, וחטאו מצטמצם לכך שאף שראה את איהאב ונאדיר מוטלים על הרצפה, הוא חיזק את ידיהם של הקושרים להמשיך במעשיהם. עוד נטען בכתב האישום כי בהגיעו לזירה נשא עמו המערער אקדח שלא ברישיון.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של התפרעות ונשיאת נשק שלא כדין. בהמשך נגזר עונשו – 12 חודשי מאסר, 7 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את דינה ג'אבר בסכום של 8,000 ש"ח.

המערער מבקש כי נקל בעונשו, ואלה טעמיו: הוא לא ידע על הקשר ועל כך ששניים מהקושרים הצטיידו בנשק חם; הוא קיבל אחריות על המעשים והביע חרטה; לא ניתן משקל הולם לתסקירו של שירות המבחן, ולעובדה שעברו כמעט נקי מהרשעות קודמות.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. אכן, מאסר בפועל למי שלא נתנסה בו, כרוך בקשיי הסתגלות לא מעטים. אולם, עונש זה הושת על רקע של אירועים קשים מאין כמותם, שהחלו בויכוח של מה בכך, ונסתיימו באלימות רבתי, ירי מנשק חם, ושפיכות דמים. על כל אלה היה מצווה בית המשפט המחוזי לדון כל מעורב על פי חלקו, ולא מצאנו כי החמיר עם המערער שלא לצורך או תוך חריגה מהרמה הראויה והנוהגת.

אי לכך, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים ביום כ"ה באייר התש"ע (9.5.10) עד לשעה 10:00.

ניתן היום, י"ד באייר התש"ע (28.4.10).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהושת כאשר הוא אינו חורג מהרמה הראויה והנוהגת ונגזר על רקע נסיבות חמורות של האירוע.