ע"פ 1051/04 סמי מויאל נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער הורשע בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי העובדות שהוכחו בפני הערכאה הראשונה, נכנס המערער בשעת בוקר של אחד מימיו של חודש פברואר 2003, לחנות מכולת בדימונה, דרש מהמוכרת סיגריות, ולפתע ניגש לקופה מתוך כוונה ליטול משם כסף. המתלוננת ניסתה למנוע זאת ממנו, אולם המערער שלף סרט דביק והדביקו על פיה מתוך כוונה למנוע בדרך זו את התנגדותה. לאחר זאת עזב המערער את החנות, לא לפני שנטל עמו, שלא כדין, מהקופה את תכולתה – 40 ש"ח.

בעקבות הרשעתו, גזר בית המשפט המחוזי למערער 3 וחצי שנות מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי, וכן הופעל עונש מאסר מותנה בן 8 חודשים, במצטבר.

הדיון בפני בית משפט זה החל בחודש אב תשס"ד (יולי 2004), ומאז נדחה פעמיים במטרה לעקוב אחר תהליך גמילה מסמים בו שולב המערער. מתסקירו העדכני של שירות המבחן עולה, כי מסתמן שינוי חיובי ניכר בהתנהגות המערער – הוא מכיר בחומרת מעשיו; מגלה נכונות לשאת בתוצאותיהם; חלה עליה בביטחונו העצמי; והוא נוטל חלק פעיל בטיפול הקבוצתי. לפיכך סבור שירות המבחן, שאת התהליך הזה אסור לקטוע, לפחות עד לסיומו של השלב הנוכחי בחודש ספטמבר 2005. מנגד, סבור בא-כוח המערער, כי השינוי שחל בשולחו והמאמצים שהשקיע עד כה, ראויים למסר מעודד על ידי קיצור-מה בתקופת המאסר.

המערער היה במשך שנים רבות עבריין פעיל. לחובתו נזקפו עד כה עשרות הרשעות בעבירות סמים, רכוש ואלימות, ודרכי ענישה מגוונות שנוסו בעניינו, לא נשאו פרי. יש רגליים לסברה כי עבריינות זו נובעת בעיקרה מהתמכרותו של המערער לשימוש בסמים מסוכנים, התמכרות הנמשכת זמן רב, ועל כן כל ניסיון לשינוי בחייו מותנה בשילובו בתהליך גמילה, ובמסגרת סגורה בלבד. ואכן, מסגרת זו נמצאה במקום בו נושא המערער עתה בעונשו, וניצני הטיפול כבר ניכרים, כפי שעולה מתסקירו של שירות המבחן. אולם תהליך זה נמצא בעיצומו, ועל כן, ואף שהיינו רוצים לצייד את המערער במסר מעודד, דווקא טובתו מחייבת כי מאסרו יימשך, לפחות עד שיסתיים התהליך בו הוא נוטל חלק, בחודש ספטמבר 2005. אנו נוהגים כך, גם משום הנחתנו שאם המערער יתמיד בטיפול הגמילה, ויוכיח במעשי היום-יום כי פניו לשינוי באורחות חייו, יישקלו כל אלה על ידי ועדת השחרורים, בעת שזו תבוא לבחון את האפשרות לשחררו טרם זמנו.

לנוכח כל האמור, הערעור נדחה.