פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 1053/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע העונש
תאריך הישיבה: ה' באדר א'
התשס"ח (11.02.08)
בשם המערער
:
עו"ד מנחם
רובינשטיין
בשם המשיבה: עו"ד זיו
אריאלי
החלטה
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער בעבירה של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ערעורו, המכוון כנגד ההרשעה והעונש כאחד, תלוי ועומד בפני בית-משפט זה. עד להכרעה בו, מבקש המערער כי יעוכב ביצועו של העונש שנגזר לו – 48 חודשי מאסר. לטענתו, סיכויי הערעור להתקבל הם טובים, וממילא אין הוא שוהה כעת מאחורי סורג-ובריח, באשר בית-המשפט המחוזי ראה מקום לעכב את יישום גזר-הדין עד ליום 17.2.08.
לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בכתב הערעור ובבקשה הנלווית לו, והאזנתי לטיעוני בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד מ' רובינשטיין, על-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להורות על דחייה נוספת בביצוע העונש. כידוע, מניינו של מאסר יחל ביום מתן גזר הדין, והגשתו של ערעור, כשלעצמה, לא די בה כדי להקים בסיס לעיכוב ביצוע העונש, שיסודו בהרשעתו של הנידון בעבירה שיוחסה לו (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 277 (2000)). במקרהו של המערער, נראה כי מעל השאלה אם הערעור יצליח מרחף סימן שאלה, הואיל ובעיקרו הוא מופנה כנגד ממצאים שבעובדה בהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. הגנתו של המערער נסמכה על העמדתה של גרסה נגדית לזו שהציגה המתלוננת, ותמציתה בכך שיחסי המין קוימו בהסכמה. אולם בית-המשפט המחוזי, האמון על התרשמות מן העדים שבפניו ועל קביעתם של ממצאים שבעובדה, לא ראה לקבל גרסה זו, והעדיף על פניה את דברי המתלוננת לפיהם אנס אותה המערער במטרה למנוע ממנה לנתק את הקשר הזוגי שביניהם. לצד זאת, נזקפת לחובת המערער חומרתה היתרה של העבירה בה הורשע, עליה אין צורך להכביר מלים, והיא שקולה כנגד הטענה כי זמן רב – שלוש שנים – חלף מן היום בו בוצע המעשה המיוחס למערער ועד שניתנה הכרעת הדין בעניינו.
מטעמים אלה, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית.
ניתנה היום, ה' באדר א' התשס"ח
(11.02.08).
ש ו פ ט