החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 10595/04 יוסף בציר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · דחיית ביצוע עונש מאסר בתיק עבירת מעשה מגונה בקטינהבקשה לדחיית ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לדחיית ביצוע עונש מאסר של 24 חודשים שהושת על מבקש שהודה והורשע במעשה מגונה בקטינה. נקבע כי הכלל הוא שמאסר מתחיל להירצות מיד עם גזירתו, וכי טענה לסיכוי טוב בערעור אינה מצדיקה סטייה ממנו ללא עילה מיוחדת. המבקש הורה להתייצב לריצוי העונש.

העובדות

המבקש הודה בעובדות המפלילות ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי ופיצוי של 10,000 ש"ח למתלוננת. המבקש ביקש לדחות את ביצוע העונש עד להכרעה בערעורו, בטענה שסיכוייו בערעור טובים וכליאתו עלולה לסכל את מטרתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על דחיית ביצוע עונש המאסר של המבקש עד להכרעה בערעורו?

הלכות

  1. 1

    טענה כי סיכוי הערעור טובים אינה מספיקה כשלא הוכחה עילה המצדיקה סטייה מהכלל

    ״לא מצאתי כי הוכחה עילה המצדיקה סטייה מהלכה זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עונש מאסר
  • ערעור
  • מעשה מגונה בקטינה
  • חזקת החפות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

10595/04

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

יוסף בציר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 12.10.04,

בת.פ.ח. 962/03 שניתנה על ידי כבוד השופטים: י' פלפל, נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ

תאריך הישיבה: י' בכסלו

תשס"ה (23.11.2004)

בשם המבקש: עו"ד יורם

פאור

בשם המשיבה: עו"ד אריה

פטר

החלטה

המבקש הובא לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע באשמת ביצועה של עבירת מעשה מגונה בקטינה, שלא בהסכמתה. המבקש הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע על ידי בית משפט קמא שהוסיף וגזר לו 24 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ₪. בבקשה שבפני עותר המבקש לדחיית ביצועו של העונש, ובמרכז הנמקתו עומדת הטענה שסיכוייו בערעור טובים, ועל כן כליאתו כבר עתה עלולה לסכל את מטרת הערעור.

כידוע, הכלל הוא שבעונש מאסר המושת על נאשם, הוא צריך להתחיל לשאת בו מיד עם גזירתו. כך בדרך כלל, ומקל וחומר כאשר חזקת החפות בצילה חוסה נאשם בתחילתם של ההליכים, מופרכת מכוח הודאתו של הנאשם-עצמו במעשים המפלילים שיוחסו לו. ולעניינו של המבקש - גם לאחר ששמעתי את טיעונו של בא-כוחו המלומד, עו"ד פאור, ועיינתי בנימוקי הבקשה שבכתב, לא מצאתי כי הוכחה עילה המצדיקה סטייה מהלכה זו. מדובר בתקופת מאסר לא קצרה, ועל פני הדברים נראה כי גם העונש שהושת על המבקש, וכנגדו מופנה הערעור, אינו חורג מרמת הענישה המקובלת.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה, ומזכירות בית המשפט מתבקשת לקבוע ערעור זה לשמיעה במועד מוקדם ככל שניתן, ולא יאוחר משלושה חודשים מהיום.

המבקש יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום ט"ו בכסלו תשס"ה (28.11.04) עד השעה 11.00.

ניתנה היום, י' בכסלו תשס"ה

(23.11.2004).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 4216/16פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1טענה כי סיכוי הערעור טובים אינה מספיקה כשלא הוכחה עילה המצדיקה סטייה מהכלל