ע"פ 10601/08 שלומי סבירו נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצועו של גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט צלקובניק) מיום 18.11.08 בתיק פ' 8170/07.

ב.

המבקשים הודו, בגדרי הסדר, בעובדות כתב אישום מתוקן בו נטען, כי בחודש מאי 2007 תקפו באלימות קשה ובאכזריות את שמעון אוחנה (להלן המתלונן ) בעקבות חשדות מסוימים כלפיו, שעניינם גניבת טלפון סלולרי ואיום. התקיפה היתה בשני אירועים שונים, בצהרי יום ובלילה שאחריו, וכללה כבילת המתלונן, מכות באגרופים ובבעיטות, וצליפה בכבל. על יסוד הודאתם הורשעו המבקשים בתקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. לא היתה הסכמה לגבי העונש.

ג.

בגזר דין מיום 18.11.08 העמיד בית המשפט המחוזי את עונשם של המבקשים על 20 חודשי מאסר בפועל, 20 חודשי מאסר על תנאי ותשלום 15,000 ₪ פיצוי למתלונן (מכל אחד מהמבקשים). בין היתר נקבע, כי לא ניתן לקבל את עמדת שירות המבחן שהציע להסתפק בעונש של עבודות שירות; זאת, על רקע האלימות הקשה, והעובדה שמבקש 1 היה אסיר ברשיון בשעת הביצוע, ושלמבקש 2 עבר פלילי בעבירות אלימות. נקבע, כי עמדת שירות המבחן מבטאת "העדפה מוחלטת של שיקולים אישיים, תוך זניחת צורכי הרתעה וגמול, נוכח הפגיעה הקשה במתלונן" (עמ' 17). עוד נקבע, כי אכן קיימות נסיבות מקלות מסוימות - בעיקר הודאה באשמה והכרה בחטא, אי ניהול הגנה שתחייב את המתלונן להעיד ותנאי המעצר בו היו מצויים תקופה מסוימת - ונאמר כי שיקולים אלה באו לידי ביטוי במסגרת גזירת הדין. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע העונש עד ליום 4.1.09.

ד.

ביום 15.12.08 הגישו המבקשים ערעור על גזר הדין (ע"פ 10601/08), ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען, כי העונש שנגזר חמור במיוחד - ויש חשש כי אם לא יעוכב ביצועו עשוי הערעור להתייתר. בודאי כך, כנטען, נוכח השאיפה לשכנע את בית המשפט להסתפק בעונש של עבודות שירות. הוזכרו המלצות שירות המבחן, וקביעותיו כי עונש מאסר עשוי לפגוע במבקשים. עוד הוזכר, כי המבקשים היו משוחררים החל מיום 31.1.07 ללא תנאים מגבילים. המשיבה (בתגובתה מיום 21.12.08) טוענת, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, בוודאי "לא עד כדי ביטול עונשי המאסר בפועל לחלוטין". עוד הוזכרו השיקולים בגינם דחה בית המשפט המחוזי את המלצת שירות המבחן, לרבות אכזריות התקיפה. ולבסוף, בכל הנוגע לפיצוי שנפסק, נטען כי המבקשים היו צריכים לצרף את המתלונן (ע"פ 2589/05 מקייבסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), וכן שלא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.

ה.

אציין כבר כאן, כי לעניין הפיצוי למתלונן, משלא צורף כצד, אין על פי הדין מקום לדון בבקשה נגדו.

ו.

בדיון הציב עו"ד ליטן, שטען כל הניתן, שתי שאלות לעניין עיכוב הביצוע: ראשית - האם אין כל סיכוי שיושת בערעור העונש שהציע שירות המבחן - שישה חודשי עבודות שירות; ושנית, היש סכנה לבטחון הציבור אם יהיו המבקשים משוחררים עד לערעור. לשאלה הראשונה טען, שהגם שעברו המבקשים עבירה בעשותם דין לעצמם, פגעו במתלונן - כנטען נרקומן ואלכוהוליסט בעל עבר פלילי שנטפל לאחותם - והיכוהו יותר מפעם, הנה המליץ שירות המבחן כאשר המליץ; למבקשים אמנם עבר פלילי, מבקש 1 אמנם ריצה מאסר אך ניהל בסך הכל אורח חיים נורמטיבי, והמבקש 2 לא ישב בכלא מעולם ועברו הפלילי כרוך בתקיפת בת זוג על רקע גירושין. נטען גם כי המבקשים עברו מסכת סבל בתיק. בשאלה השניה נאמר, כי המבקשים כיום אנשים עובדים, ואין סיכון לציבור מהישארותם משוחררים עד להכרעה בערעור.

ז.

באת כוח המדינה טענה, כי אין זה משנה אם המתלונן נרקומן אם לאו, אלא עסקינן בתקיפה חמורה כפולה, ובשעה שהמבקש 1 היה אסיר ברישיון. בתסקירי שירות המבחן יש, כך נטען, פער בין התוכן שאינו חיובי, לבין ההמלצה בשורה התחתונה לעבודות שירות. מכל מקום לדעת המדינה סיכויי הערעור נמוכים, בודאי לא עד כדי עבודות שירות.

ח.

עיינתי בפסיקה שטרח בא כוח המבקשים להציג. אכן, ישנם מקרים בהם ניתן עיכוב ביצוע בתקופות מאסר דומות, או קצרות או ארוכות במעט, אך על פי רוב המדובר בבעלי עבר נקי או בעלי נסיבות אישיות מיוחדות, כגון חולי מסוגים שונים. חוששני כי נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו.

ט.

הכלל הוא כי עונש מאסר יש לרצות מייד, למעט לעתים תקופת התארגנות קצרה. דבר זה מהוה חלק משמעותי מטעמה של אכיפה. לכן גם אם במקרה דנא המבקשים משוחררים עתה ללא תלונות על הפרת תנאים, משהורשעו אין הם נהנים עוד מחזקת החפות שהיא חלק מ"אידיאולוגית החלופה". והנה בבחני את סיכויי הערעור, חוששני כי ההר שהמבקשים עותרים לעלות עליו הוא גבוה למדי. לגבי מבקש 1, אף שגילה נכונות לקשר טיפולי עם שירות המבחן, מדובר בעבר פלילי מכביד של ריצוי מאסר לא קצר, ולכך מצטרפות היותו אסיר ברישיון בעת העבירה הנוכחית, ואחרון לא חביב - העובדה שמדובר באלימות לא מבוטלת, בשכמותה נאבקים בתי המשפט. מבקש 2 אמנם לא ריצה בעבר מאסר, אך הורשע בעבירות אלימות, ושירות המבחן לא ראה מקום, בעקבות התרשמות מהמבקש לקשר טיפולי. נוכח כל אלה, קבלת המלצת השירות בדבר עבודות שירות דורש מעבר על פני משוכה גבוהה. על כן גם אם נניח לצורך דיון זה - וכמובן איני מביע כל דעה - כי בית משפט זה יפחית מהעונש במידה מסוימת, הדרך לעבודות שירות נראית ארוכה.

י.

איני נעתר איפוא לבקשה, אך המזכירות תקבע את שמיעת הערעור בתוך שלושה חודשים. המבקשים יתיצבו לריצוי העונש במועד שקבע בית המשפט המחוזי כאמור.