ע"פ 10650/06 איאד דיואני נ. מדינת ישראל

1.מסתבר, כי עונשו של המערער נקבע בעקבות הסדר טיעון. בהסדר הוסכם שהתביעה תעתור למאסר בפועל של 7 חודשים והסנגור יוכל לעתור לעונש של 3 חודשים בלבד. בית המשפט השית עליו 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וביקש עיכוב ביצוע. בשל אי-התייצבות לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע היא נדחתה ביום 20.11.06. המערער היה אמור להתייצב מיידית לריצוי העונש, אך לא התייצב, ובסופו של דבר נעצר ביום 24.12.06.

2.שלושה נימוקים מובילים אותי למסקנה שדין הערעור להידחות בעיקרו. ראשית, הסיכוי של הערעור על העונש אינו מרשים, בלשון המעטה, שהרי מדובר בעונש שהוטל במסגרת הסדר טיעון. שנית, הערעור קבוע בבית המשפט המחוזי ליום 25.3.07, כלומר, בעוד שלושה חודשים, שזו תקופת המינימום על-פי ההסדר. שלישית, המערער לא התייצב לריצוי העונש, חרף דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, עד שנעצר בסופו של דבר על-ידי המשטרה.

3.נאמר לי שהמערער מוחזק עתה בתחנת המשטרה בטייבה או בנתניה, וטרם הועבר לידי שירות בתי הסוהר. נראה לי נכון לשחררו בשל החג המוסלמי הקרב עד ליום 7.1.07 בתנאים הבאים:

א.ערבות של שלושה ערבים בסכום של 10,000 ₪ כל אחד.

ב.הפקדה של 10,000 ₪. נאמר לי שהופקד כבר סכום של 3,000 ₪, ואם כך הוא – יש להפקיד סכום נוסף של 7,000 ₪.

ג.על המערער להתייצב במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בכפר-סבא ביום 7.1.07 לא יאוחר מהשעה 10:00.