פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 10658/02 צבי בוזו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעתו של המערער באינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה ואיומים. ההרשעה התבססה על עדות המתלוננת שנמצאו לה חיזוקים רפואיים ונפשיים. העונש של 8 שנות מאסר, מתוכן 6 בפועל, לא נמצא חמור באופן המצדיק התערבות.

העובדות

המערער הורשע באינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה בנסיבות אינוס ואיומים. במעשים הפיל את המתלוננת ארצה, גרם לה חבלות גופניות, החדיר אצבעותיו לאיבר מינה נגד רצונה, ואיים לרצוח אותה. הוטלו עליו 8 שנות מאסר מתוכן 6 לריצוי בפועל, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה ל-3 שנים ופיצוי של 10,000 ₪.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהרשעת המערער באינוס, מעשה מגונה ואיומים על בסיס האמון שניתן בעדות המתלוננת?
  2. 2.האם העונש שהוטל על המערער חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור?

הלכות

  1. 1

    הרשעה המבוססת על האמון בעדות המתלוננת, בצירוף חיזוקים רפואיים ונפשיים, אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור

    ״הרשעת המערער התבססה על האמון שניתן בעדות המתלוננת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עונש המאסר שהוטל אינו חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור, נוכח ניצול האמון, האלימות והפגיעה בכבוד המתלוננת

    ״העונש שהוטל על המערער אינו חמור באופן המצדיק התערבותנו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אינוס
  • מעשה מגונה
  • נסיבות מחמירות
  • איומים
  • עדות המתלוננת
  • חיזוקים
  • ממצאים רפואיים
  • פיצוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

10658/02

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

צבי בוזו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה

מיום 29.10.2002 בת.פ. 137/02 שניתן על ידי כבוד

השופטים: י' גריל, י' דר, א' שיף

תאריך הישיבה:

ד' בכסלו התשס"ה

(17.11.2004)

בשם המערער:

עו"ד בסאם קנדלפת

בשם המשיבה:

בשם שרות המבחן:

עו"ד דניאלה ביניש

גב' ג'ודי באומץ

פסק-דין

המערער הורשע באינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה בנסיבות אינוס ואיומים. הוטלו עליו 8 שנות מאסר מתוכן 6 לריצוי בפועל. כן נפסל המערער מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 שנים. כן חוייב המערער לשלם למתלוננת פיצוי בסך 10,000 ₪.

הרשעת המערער התבססה על האמון שניתן בעדות המתלוננת. לעדות זו נמצא מספר חיזוקים, כגון הממצאים הרפואיים והנפשיים. כל אלה מבססים את הממצא של בית המשפט כי המערער החדיר אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת, חרף התנגדותה. כן דרש מהמתלוננת לאונן לו ומשך את ידה לאיבר מינו וגרם לה לגעת באיבר זה. המעשים נעשו לאחר שהמערער הפיל את המתלוננת ארצה וגרם לה חבלות גופניות. הוא איים עליה כי ירצח אותה אם לא תתמסר לו. אכן עלו מספר תמיהות עליהן עמד בא כוח המערער בדבריו. כל אלה נשקלו היטב על ידי בית המשפט, ואין יסוד להתערבותנו.

העונש שהוטל על המערער אינו חמור באופן המצדיק התערבותנו. המערער ניצל את האמון שניתן בו, נהג באלימות, ופגע בכבודה של המתלוננת קשות.

הערעור על שני חלקיו נדחה.

ניתן היום, ד' בכסלו התשס"ה

(17.11.2004), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הרשעה המבוססת על האמון בעדות המתלוננת, בצירוף חיזוקים רפואיים ונפשיים, אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור
  2. 2עונש המאסר שהוטל אינו חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור, נוכח ניצול האמון, האלימות והפגיעה בכבוד המתלוננת