ע"פ 10745/02 סמיר אחמד נ. מדינת ישראל

הערעור אינו מצריך תשובה. המערער קשר קשר עם אחיו לבצע שוד בביתה של המתלוננת. הוא הסיע את אחיו במכוניתו בשעת לילה עד לבית המתלוננת. לאחר שניסיונו לחדור מבעד לחלון הדירה נכשל חדר אחיו של המערער אל הדירה מבעד לחלון ושדד את המתלוננת באיומים שהיו מלווים בהנפת סכין לעברה. יצויין כי בזמן המעשה היה אחיו של המערער אסיר נמלט והמערער ידע עובדה זו.

שני האחים הובאו לדין בהליכים נפרדים. לאחר שמיעת חלק מהראיות במשפטו, הגיעו בעלי הדין להסדר טיעון שבמסגרתו הורשע המערער לפי הודאתו בביצוע שוד בנסיבות מחמירות, בקשירת קשר לביצוע שוד, בהחזקת סכין, בהתפרצות לבית מגורים ובהסתייעות ברכב לביצוע פשע. בית המשפט המחוזי גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, 36 חודשים על תנאי, ופסילת רשיון הנהיגה למשך 30 חודשים מיום שחרורו.

הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת העונש. לטענת הסניגור שגה בית המשפט המחוזי שלא זקף לזכות המערער את העובדה שחלקו בביצוע הפשע היה יותר מתון מחלקו של אחיו; לא התחשב בסיכויי שיקומו; לא התחשב בכך שבמהלך המשפט היה נתון תקופה ארוכה במעצר בית, ואף לא הבחין במידה מספקת בין עונשו של המערער לבין העונש שהוטל אל אחיו במשפטו הנפרד. טענות הסניגור לא שכנעונו כי היה מקום להקל עם המערער יותר משעשה בית המשפט המחוזי. המערער ביצע פשע חמור תוך שיתוף פעולה עם אסיר נמלט כשהשניים מצוידים בסכין. לחובת המערער הרשעות בעבירות קודמות, הגם שלא מסוג העבירות שבהן הורשע בפרשה הנוכחית. ייתכן אמנם שבית המשפט שדן את אחי המערער גזר עליו עונש קל יתר על המידה למעשים שעשה, אך איננו סבורים שבכך בלבד יש כדי להועיל למערער. עדיין ברור שעל המערער הוטלה מחצית התקופה של מאסר בפועל מזו אשר נגזרה לאחיו.

הערעור נדחה.