ע"פ 108/10 מוופק דיאב נ. מדינת ישראל

1.

לא ראינו מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער, למעט עניין אחד הנוגע למאסר על תנאי שהוטל.

2.

המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכן בהחזקת סמים לצריכה עצמית. מדובר בעבירה קשה של אלימות. המערער שלף סכין ודקר את המתלונן מספר פעמים וגרם לו לחתך ארוך ועמוק, בבסיס קשת הצלעות משמאל, פצעי דקירה בחלל הצפק חתכים בבית השחי ועוד. המתלונן עבר ניתוח בהרדמה כללית.

3.

בגין שתי העבירות הוטל על המערער עונש של חמישים ושניים חודשי מאסר, מתוכם 40 חודשי מאסר בפועל והיתרה - שניים עשר חודשים - על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, אם המערער יורשע בעבירת אלימות או בכל עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים. הופעל גם במצטבר מאסר על תנאי של שישה חודשים. בנוסף הוטל פיצוי למתלונן של 7,000 ש"ח.

4.

בשים לב להרשעותיו הקודמות של המערער ולחומרת הפציעה העונש אינו חמור כלל ועיקר ואנו דוחים את הערעור. עם זאת, בהסכמת המדינה אנו קובעים כי התנאי לא יחול על עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.