ע"פ 10844/06 אלדד עזרן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בעקבות בילוי משותף במועדון, הסיע המערער את המתלוננת לביתו, אף שהפצירה בו להחזירה לביתה, ושם כפה עליה את עצמו. הוא השכיב אותה על המיטה, הפשיט אותה ממכנסיה ותחתוניה, ובעל אותה חרף התנגדותה ומחאותיה. באישום נוסף שיוחס למערער נטען, כי יום לאחר אותו אירוע הסדיר ידיד משותף מפגש בין המתלוננת למערער, במהלכו הטיחה בפניו כי אנס אותה. המערער הגיב על כך בהכחשה, והוסיף "תיזהרי לספר את מה שדברנו עליו ושזה יישאר בינינו". בדיעבד, התברר כי המתלוננת לא נשמעה לאותה אזהרה, ובעקבות כך הוגש נגד המערער כתב אישום בו יוחסו לו עבירות אינוס והדחה בחקירה, לפי סעיפים 345(א)(1) ו-245(א) לחוק העונשין. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו, ובעקבות כך דן אותו לשבע שנות מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח.

ערעור זה הוגש במקורו גם כנגד ההרשעה, אולם בחודש ניסן התשס"ח (מאי 2008) הודיע בא-כוח המערער כי שולחו מצמצם את הערעור לעניין גזר הדין בלבד. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונש יתר על המידה, תוך שהוא נמנע מלתת משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער, ולכך שהעבירות אותן ביצע מצויות במדרג נמוך בסולם החומרה.

אין בידינו לקבל את הערעור. המערער הוביל לביתו אשה, ובניגוד לרצונה כפה עליה קיומם של יחסי מין. על חומרתו של מעשה זה אין צורך להרבות מלים, יתר על כן, עיון בתסקירו של שרות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי מלמד כי המערער היה רחוק מלהפנים את הפסול שבמעשיו, ואף הרחיק לכת עד כדי הפניית אצבע מאשימה כלפי המתלוננת, בהציגו אותה כמי שהפלילה אותו במעשה שלא עשה. עובדות אלו, בנוסף לעברו הפלילי של המערער וחומרת מעשיו, חייבו את בית המשפט המחוזי לנהוג בו ביד קשה, ומנקודת השקפה זו, ונכון למועד בו נגזר העונש, איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי נתפס לתוצאה שגויה. אולם, בחודשים הרבים שחלפו מאז החל המערער נושא במאסרו, נראה כי מתחולל בו שינוי. חזרתו מן הערעור כנגד ההרשעה הוא אחד הסימנים לכך שהחל להפנים את הפסול שבמעשיו, ועל כך מלמדת גם העובדה שהוא השתלב בתהליך גמילה משימוש בסמים והוא נוטל חלק בקבוצה טיפולית לבעלי נטיות לאלימות. על שינוי זה בהתנהגות המערער יש לברך, וכדי לעודד אותו להתמיד בכך החלטנו לעשות צעד לקראתו, במובן זה שאנו מורים כי בעונש המאסר שהושת עליו בתיק זה הוא ישא בחופף לתקופת המאסר שנגזרה לו בת.פ. 2729/03 של בית משפט השלום באשקלון, כך שתקופת מאסרו הכוללת תעמוד על שבע שנים. יתר רכיביו של העונש יעמדו בעינם.