ע"פ 10850/06 שבתאי אסיאס נ. מדינת ישראל

במהלך דיון בתיק פלילי, היפנה שופט של בית משפט השלום את תשומת ליבה של התובעת בתיק, כי הוראת החיקוק שבסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שהיא הוראת החיקוק המטילה אחריות על המערער, הושמטה מכתב האישום. עקב הערה זו תוקן כתב האישום על אתר ובא-כוח המערער ראה בכך עילה לבקשתו לפסול את השופט. הבקשה נדחתה ולפניי הערעור על ההחלטה. לא מצאתי ממש בערעור. על פני הדברים נראה כי החסר בכתב האישום אכן היה בגדר טעות טכנית, שכן על פי העובדות המתוארות בכתב האישום יוחסה העבירה של אי הגשת דו"חות המע"מ הן לחברה והן למערער כמנהלה. בנסיבות אלה אין לומר שהערתו של השופט מקימה עילה לפסילתו וכי דעתו לעניין ההליך ננעלה, עד כי אין בידו להכריע את הדין ללא משוא פנים; אף אין לקבל את הטענה כי השופט נטל על עצמו את תפקיד התובע ומטעם זה אינו יכול עוד לשבת בדינו של המערער, כנטען על ידי בא-כוחו.

בהיעדר עילה כאמור, דין הערעור על החלטתו של השופט שלא לפסול עצמו להידחות.

בשולי פסק דין זה אוסיף כי ניכר שהאווירה שנוצרה משום מה בין הסניגור לבית המשפט היא שעומדת ביסוד בקשת הפסילה ולא עילה משפטית מבוררת. ראוי הוא שלאחר תיקון כתב האישום ומשהחליט השופט ליתן למערער הזדמנות מחודשת להגיב על כתב האישום, יחזור המשפט למסלולו הענייני.

הערעור נדחה.