פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
10851/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' דנציגר
המערער:
עבדול בדיר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 6.11.08, בת.פ.ח. 1003/08, שניתן על ידי כבוד
השופטים:
א' שוהם, י' שבח, ש' ברוך
תאריך הישיבה:
ב' באדר התשס"ט
(26.02.09)
בשם המערער:
עו"ד שרון ישי
בשם המשיבה:
עו"ד איתמר ולבפיש
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בכתב אישום מתוקן בעובדותיו הודה המערער נטען, כי בתאריך 22.7.07 הוא הוביל קטינה, ילידת חודש יולי 1991 ולוקה בשכלה, לפארק בפתח-תקוה, שם בעל אותה עד שבא על סיפוקו. מכח הסדר טיעון עליו הודיעו הצדדים לבית המשפט, עתרה המשיבה להרשיעו בעבירה של בעילה אסורה, לפי סעיף 346(א)(1) לחוק העונשין, ולגזור לו 33 חודשי מאסר, בעוד שההגנה התחייבה לעתור לעונש שלא יפחת מ-13 חודשים. בסופו של יום, דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-24 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את הקטינה בסכום של 40 אלף ש"ח.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש.
לא ראינו מקום לשנות מגזר הדין. המחוקק ביקש להגן על קטינים, ומקל וחומר על כאלה הלוקים בשכלם, מפני ניצול תמימותם על ידי אדם בוגר הרואה בהם אובייקט מיני קל לפיתוי ולהשגה. כדי שמטרה זו תושג לא די במלל בדבר חומרת העבירה, ויש לנקוט בענישה מחמירה אשר עשויה להרתיע את הרבים. מנקודת השקפה זו אין בעונש שהושת על המערער רכיב כלשהו של חומרה, ומדעתנו לא שינינו גם נוכח נסיבותיו האישיות. גם בפיצוי בו הוא חויב, לא ראינו מקום להתערב.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ב' באדר התשס"ט (26.02.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט