ע"פ 10956/04 דוד שגב נ. מדינת ישראל

1.המבקש נידון למאסר על פי גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 14.11.04. לפי גזר הדין עליו לרצות בבית הכלא 15 חודשי מאסר. בגזר הדין נקבע כי עליו להתייצב לריצוי העונש ביום 1.12.04. באותו יום בו נקבע כי עליו להתייצב לריצוי העונש הגיש המבקש ערעור על גזר הדין ועימו בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שבפניי.

2.אין זו הפעם הראשונה שנתקלים אנו בערעור המוגש ברגע האחרון יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע. חלפו כשבועיים מיום מתן גזר הדין ועד להגשתו של הערעור. לא היה מקום לחכות עד לרגע האחרון. ראוי היה להגיש את הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע זמן סביר לפני המועד לריצוי העונש. נוסיף את שלא נאמר עד כה: המבקש לא התייצב לריצוי העונש ביום 1.12.04, אלא הופיע היום בבית המשפט, אף שעליו להימצא בין כותלי הכלא.

3.בנסיבות האמורות אין מקום להתייחס ולדון בבקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת, הואיל ונטען כי המבקש סובל מבעיות רפואיות שונות החלטתי לפעול כדלקמן: המבקש יתייצב במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר ביום 8.12.04, לא יאוחר מן השעה 9:30. הוא ייבדק על ידי רופא של שירות בתי הסוהר, על מנת שהלה יעריך את מצבו הרפואי. היה והרופא יימצא כי קיים סיכון ממשי לחיי המבקש אם ייאסר, יעוכב ביצוע המאסר למשך שבוע נוסף, על מנת שייערך דיון תוך השבוע האמור בבית משפט זה. היה ויתברר כי אין מניעה מבחינה רפואית לריצוי העונש יחל מאסרו של המבקש באותו יום. פרקליטות המדינה מתבקשת לדאוג לכך שהגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר יפעל כמתחייב מהחלטה זו.

המזכירות תקבע את הערעור לשמיעה בהקדם.