פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
10959/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
שלמה שקד
נ ג ד
המשיבים:
1. יערי ידידיה, מנכ''ל רפא'ל
2. דר' אביבה אלופי, רופאת ילדים
3. עו"ד אורית פודמסקי ,פרקליטות מחוז ת''א [אזרחי]
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה בתיק
ק"פ 1006/07 מיום 19.12.07 שניתנה על-ידי כבוד השופט
ע'
קוטון
תאריך הישיבה:
ה' בניסן התשס"ח (10.04.08)
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד זיו אריאלי
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (השופט ע' קוטון ) מיום 19.12.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק ק"פ 1006/07.
1.
המערער הגיש לבית משפט השלום בחיפה קובלנה פלילית נגד המשיבים בעילה של לשון הרע ופגיעה בשם הטוב. ביום 19.12.2007 התקיים דיון בפני בית המשפט. בפתח הדיון ביקש המערער, כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. בבקשתו טען המערער, כי החלטתו של בית המשפט לפטור את המשיבים מהתייצבות לדיון מקימה חשש ממשי למשוא פנים. לטענתו, ההחלטה האמורה מעידה על כך שמעמדם של המשיבים משפיע על שיקול דעתו של בית המשפט ומונע ממנו לדון באובייקטיביות בעניין שלפניו. עוד טען המערער, כי החלטתו של בית המשפט קמא לדחות את בקשתו לפטור מאגרה מחזקת אף היא את החשש למשוא פנים.
בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו ציין, כי המשיבים העלו טענות מקדמיות ביחס לכתב הקובלנה של המערער, ובפרט ביחס להיותם עובדי מדינה, שהרשות להעמידם לדין פלילי במסגרת ההליך שבנידון מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט הבהיר, כי המערער לא הגיב לטענות המקדמיות האמורות עד למועד הדיון, ומשכך נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים לפטור אותם מנוכחות בדיון בטענות המקדמיות. נוכח כל אלה, קבע בית המשפט, כי הנסיבות אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. לפיכך, נדחתה בקשת הפסלות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
2.
בערעור חוזר המערער על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות. מנגד, טוען בא-כוח המשיבה, כי יש לדחות את הערעור, שכן ההחלטות של בית המשפט קמא, שעליהן ביסס המערער את בקשת הפסלות, הינן החלטות דיוניות, אשר אין בהן כדי להביא לפסילתו של בית המשפט.
3.
דין הערעור להידחות. החלטתו של בית המשפט קמא לפטור את המשיבים מהתייצבות לדיון וכן סירובו לפטור את המערער מאגרה הינן החלטות דיוניות. כבר נפסק לא אחת, כי בהחלטות דיוניות כשלעצמן אין כדי להוות עילת פסלות, אף אם יכולות הן להוות טעם לערעור (ראו, למשל, ע"פ 930/07 טל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.3.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). זאת ועוד, בטענותיו של המערער ביחס לניהולו של המשפט אין כדי להקים עילת פסלות כלשהי. על מנת לפסול את בית המשפט יש להראות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים. אמנם בראייתו של המערער מתעורר חשש כאמור, אולם חשש זה הינו סובייקטיבי גרידא, ומשכך אינו מקים עילת פסלות.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ג באייר התשס"ח (18.5.2008).
ה נ ש י א ה