ע"פ 11011/03 שי שלום נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשני מקרים, האחד בחודש דצמבר 2002 והאחר בחודש ינואר 2003, הזמינו המערערים פועלים סיניים העובדים בישראל, לעלות לרכב בו נסעו, באמתלא שהם מבקשים להעסיקם, ובמהלך הנסיעה תקפו המערערים את הפועלים וגנבו מהם רכוש. בעת ביצוע העבירות נשוא האישום הראשון, הציג המערער רמי סבג (להלן – סבג) את עצמו כאיש משטרה, ובהמשך, תוך שהמערער האחר, שי שלום (להלן – שלום), מאיים על הקורבן במספריים, הם גנבו ממנו סכום של 1050 ₪ ומכשיר טלפון סלולארי. באירוע נוסף תקפו המערערים באלימות רבה פועל אחר וגרמו לו חבלות, ובעודו מדמם הם נטלו ממנו את דרכונו ומכשיר טלפון שנשא עמו.

המערערים הודו בעובדותיו של כתב האישום, והורשעו בעבירות של כליאת שווא ושוד. סבג הורשע בתיק נוסף בו הודה ואותו ביקש לצרף, ועניינו בדיווח כוזב, בשלוש הזדמנויות, על תאונות דרכים בהן היה כביכול מעורב. בדרך זו נטל סבג שלא כדין מחברות הביטוח סכום כולל של 8,700 ₪.

בית המשפט המחוזי גזר לשלום 12 חודשי מאסר, ולסבג 18 חודשי מאסר, ולכל אחד מהמערערים נגזרו גם 18 חודשי מאסר על-תנאי. המערערים, אשר לא השלימו עם העונש, משיגים עליו בפנינו.

בא-כוחו המלומד של שלום, עו"ד א' קוצר, סבור, כי לא נשמר איזון נאות בין עונשו של שולחו לזה של סבג. מאידך, טען בא-כוחו המלומד של סבג, עו"ד א' רחמים, כי בית המשפט המחוזי החמיר יתר על המידה בעונשו של שולחו בהשוואה לעונש אשר הושת על שלום. באי-כוחם של המערערים הוסיפו וטענו כי הערכאה הראשונה לא נתנה משקל ראוי לנסיבותיהם האישיות של המערערים, וכי העונש חורג מרמת הענישה המקובלת.

לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו בגזר הדין. המערערים חטאו בעבירות של כליאת שווא ושוד, אשר קורבנותיהם היו פועלים תמימים שהגיעו לישראל מארץ רחוקה, עקב מצוקה כלכלית קשה, ומתוך תקווה למצוא כאן את פרנסתם. חייהם של פועלים אלה קשים מנשוא, באשר רובם אינם נהנים מזכויות אזרח בסיסיות, וגם שכרם זעום הואיל ורבים מהם מנוצלים על ידי מעבידיהם ניצול מחפיר. במצב זה תקיפתם של אומללים אלה וגניבת כספם, החוששים בדרך כלל מלפנות למשטרה שמא יגורשו, קשה ומכוערת היא, וככזו היתה חייבת לזכות בתגובה עונשית כואבת וקשה.

לא נוכל לומר כי השקפה זו יושמה במלואה על ידי בית המשפט המחוזי. אדרבא, אנו סבורים כי העונש מתון, והדברים נכונים במיוחד לעניינו של סבג, אשר חטא לא רק בעבירות נשוא תיק זה, אלא גם באותן עבירות נוספות של מרמה בהן הודה. ואם בכך לא די, התברר כי בעת שהיה משוחרר בערובה בתיק הנוכחי, הוא לא שקט על שמריו, וביצע עבירות אלימות כלפי בת-זוגו, ובגין כך נגזרו לו 7 חודשי מאסר. מכך עולה, כי האבחנה שעשה בית המשפט המחוזי בעניינם של שני המערערים, לא זו בלבד שהיא מותרת, אלא גם התחייבה מנסיבות העניין. עם זאת, כל אלה לא הובילונו לפטור את שלום מעונש המאסר, ומדעתנו זו לא שינינו גם לנוכח האמור בתסקירו של שירות המבחן. חומרתן המופלגת של העבירות בהן חטא מערער זה, והצורך להרתיע את הרבים, הכריעו את הכף לחובתו, ומכאן החלטתנו לדחות את שני הערעורים.

שי שלום יתייצב לשאת בעונשו ביום כ"ג בניסן תשס"ד (14.4.2004), במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, עד לשעה 11:00. הערבות שהפקיד מערער זה תישאר בתוקף עד להתייצבותו לשאת בעונש.