ע"פ 11116/07 ראמז חבשי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בביצועם של 7 מעשי שוד ומקרה נוסף של ניסיון שוד. שתיים מן העבירות בוצעו בחודש מאי 2007, והאחרות במחצית הראשונה של חודש יוני 2007. שיטת פעולתו של המערער היתה זהה, הוא הפתיע נשים אשר נקלעו לדרכו, תקף אותן וגנב את ארנקיהן. מכח הסדר טיעון אותו הציגו הצדדים בפני בית משפט קמא, עתרה המשיבה לגזור לו 4 שנות מאסר, בעוד שההגנה טענה לעונש כהבנתה. בסופו של יום נדון המערער ל-36 חודשי מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. כמו כן, הופעל בחופף מאסר על-תנאי בן 8 חודשים שעמד נגד המערער.

הערעור מופנה כנגד העונש. נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לגילו הצעיר של המערער, נסיבותיו האישיות הקשות, הודאתו, תסקירו של שרות המבחן והעובדה כי מדובר במאסר ראשון.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מגזר הדין. המערער חטא בשורה ארוכה של מעשי שוד של נשים שהלכו לתומן, אותן תקף באלימות רבה כדי לגנוב את רכושן. על התנהגות מסוג זה יש להגיב ביד קשה, ומקל וחומר שיש לנהוג כך עם מי שכבר חטא בעבר, וחזר וחטא אף שמעל לראשו ריחף עונש מאסר על תנאי. נוכח נקודת השקפה זו, איננו סבורים כי בגזר דינו של בית המשפט גלומה חומרה כלשהי, ולא למותר להזכיר כי העונש נמצא בגדרו של הסכם הטיעון לו נתן המערער את ידו.

הערעור נדחה.