ע"פ 11167/02 דוד חדאד נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש:

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של פריצה לרכב, פירוק חלקים ממנו, והצתה (עבירות לפי סעיפים 413ו; 413ב(א); 413ד(ב), ו-448 לחוק העונשין), שביצע בתאריך 3.5.01, בשעות הערב. עקב ההרשעה נידון המערער לעונש של 4 שנות מאסר לריצוי בפועל, וכן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים שהוטל על המערער בבית משפט לנוער. כמו כן, הוטלו על המערער 18 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים. בגזרו את הדין ציין בית המשפט את החומרה שבמעשי המערער ועמד על כך שהמערער נידון שנה קודם לכן למאסר על תנאי בגין שלוש עבירות שהודה בביצוען ובהן גם עבירה של שוד שביצע יחד עם אחרים.

בערעור שלפנינו טענה באת-כוחו של המערער כי בית המשפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, כיוון שמדובר באירוע עברייני אחד, ובשים לב לכך שהמערער הינו צעיר שהיה כבן 19 בעת ביצוע העבירות, וזה לו מאסרו הראשון. באת-כוח המדינה מנגד טענה כי עקב מעשיו של המערער ראוי הוא לתקופת מאסר ממושכת, ובמיוחד בהתחשב בעברו הפלילי.

שקלנו את טענות הצדדים ואת טעמי החומרה והקולה באשר לעונשו של המערער. העבירות אשר בביצוען הורשע המערער אכן חמורות הן, ונסיבה מחמירה במיוחד יש לראות בכך ששנה קודם לכן הורשע בבית משפט לנוער, בעבירות של שוד ואלימות וניתנה לו הזדמנות להיטיב את דרכיו, אך הוא לא ניצל אותה כראוי; באותו הליך, התרשם בית המשפט לנוער מתסקיר שירות המבחן ומדברי המערער בפניו, וגזר עליו עונש של 7 חודשי מאסר על תנאי. כחלוף שנה, התברר שהמערער חזר לסורו, וביצע את העבירות נשוא הערעור. עם זאת, אין להתעלם מכך שיש גם נסיבות לקולה בעניינו של המערער. המערער הוא צעיר כבן 20, והמאסר שנגזר עליו הוא מאסרו הראשון. העבירות של פירוק הרכב וההצתה התייחסו כולן לאירוע אחד, שהיה אמנם מעשה בריונות, אך המערער לא הפיק ממנו כל טובת הנאה כלכלית. עבירת ההצתה אף לא סיכנה חיי אדם. מהתסקיר המשלים של שירות המבחן עולה כי המערער עלה על דרך של חזרה בתשובה בכלא, וכי בדרך זו הוא מגלה רצון לשיקום.

בהתחשב בכל אלה, סברנו כי יש לקבל את הערעור, ולהקל בעונשו של המערער, כך שהמאסר אשר יושת עליו בגין העבירות שבהן הורשע יועמד על 3 שנים לריצוי בפועל, והמאסר של 7 חודשים יופעל חלקו במצטבר וחלקו באופן חופף, כך שסך כל תקופת המאסר בפועל שהמערער יירצה תועמד על 40 חודשים. עונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער יעמוד בתוקפו.