פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 11171/02 ויליאם סרחאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ועל חומרת העונש. נקבע כי נתן אמון בעדות שלושה אחים שהעידו מיד לאחר האירוע, וכי טענת האליבי שהועלתה באיחור של עשרה ימים אינה עילה להתערב במהימנות. העונש של עשרים ואחד חודשי מאסר לא חרג מהמקובל, אף בהתחשב בעבר הנקי.

העובדות

במסגרת סכסוך בין שתי משפחות בכפר נחף נדקר אדם. שלושה מאחיו של הנדקר העידו מיד לאחר המעשה כי הדוקר הוא המערער. המערער, שאין לו עבר פלילי, הכחיש את האשמה ולא נמצאה לו התאמה לטיפול שיקומי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהרשעה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה על בסיס טענת אליבי שהועלתה באיחור ועל בסיס מהימנות עדי התביעה?
  2. 2.האם יש מקום להתערב בחומרת העונש של עשרים ואחד חודשי מאסר בפועל בשל העדר המלצת שירות המבחן?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט נתן אמון בעדות שלושה אחים שהעידו מיד לאחר האירוע, ואין עילה להתערב בקביעות המהימנות של הערכאה הדיונית.

    ״בית המשפט נתן אמון מלא בעדותם של שלושת האחים, ולא מצאנו בטענות הסניגור הנוגעות לטענת האליבי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עונש המאסר אינו חורג מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוג זה, ועל כן אין מקום להתערב בו גם בהתחשב בעברו הנקי של המערער.

    ״העונש, גם אם מתחשבים בעברו הנקי, אינו חורג מן העונשים המקובלים בגין עבירה מסוג זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • טענת אליבי
  • חומרת העונש
  • עבר נקי
  • שירות המבחן
  • מאסר בפועל
  • עונשים מקובלים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

11171/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

ויליאם סרחאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק-דינו בית-המשפט המחוזי

בחיפה מיום 10.12.02, בת"פ 175/02, שניתן על-ידי כבוד השופט י' דר

תאריך הישיבה:

י"א באלול תשס"ג

(8.9.03)

בשם המערער:

עו"ד ג'מל פטום

בשם המשיבה:

עו"ד אלון אינפלד

בשם שירות-המבחן:

גב' ג'ודי באומץ

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

ערעור זה, המופנה כנגד ההרשעה גופה, ולחלופין, כנגד חומרת העונש, אין בו ממש.

בגדר סכסוך בין שתי משפחות בכפר נחף נדקר אסלם סרחאן, כאשר שלושת אחיו העידו מיד לאחר המעשה כי הדוקר היה המערער. בית המשפט נתן אמון מלא בעדותם של שלושת האחים, ולא מצאנו בטענות הסניגור הנוגעות לטענת האליבי, אותה העלה המערער באיחור של עשרה ימים, עילה להתערב בקביעות המהימנות של בית-המשפט המחוזי. הרשעתו של המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה היא אפוא כדין.

אשר לחומרת העונש, המערער נדון לעשרים ואחד חודשי מאסר בפועל וכן לשנה מאסר על תנאי. למערער עבר נקי. ברם, לנוכח הכחשתו הנמרצת לא יכול היה שירות המבחן להתייחס לאפשרות לטיפול שיקומי, ומשכך, נמנע הוא מלתת המלצה.

העבירה שהמערער עבר היא חמורה והעונש, גם אם מתחשבים בעברו הנקי, אינו חורג מן העונשים המקובלים בגין עבירה מסוג זה, ועל-כן, לא מצאנו להתערב בו.

הערעור נדחה איפוא על שני חלקיו.

המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-1.10.03, עד לשעה 12:00.

ניתן היום, י"א באלול תשס"ג

(8.9.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט נתן אמון בעדות שלושה אחים שהעידו מיד לאחר האירוע, ואין עילה להתערב בקביעות המהימנות של הערכאה הדיונית.
  2. 2עונש המאסר אינו חורג מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוג זה, ועל כן אין מקום להתערב בו גם בהתחשב בעברו הנקי של המערער.