פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 11184/03 אחמד אבו זהרה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון בהריגה ובעבירות נוספות ונידון לשש שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, בהתחשב בכך שהעונש אינו חורג מהסדר הטיעון ובנסיבות האישיות שנלקחו בחשבון. נקבע כי חשש לאי קבלת טיפול רפואי בכלא אינו מצדיק התערבות, והמערער רשאי לפנות בעתירת אסיר.

העובדות

המערער הורשע על-יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות הריגה, חבלה בכוונה מחמירה, רכישת נשק ונשיאתו וכניסה ושהייה בלתי-חוקית בישראל. בית המשפט המחוזי דן אותו לשש שנות מאסר בפועל ולמאסר על-תנאי. המערער מאושפז במחלקה לבריאות הנפש בשירות בתי הסוהר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש של שש שנות מאסר שנגזר על המערער בהסדר טיעון בגין הריגה ועבירות נשק?
  2. 2.האם בית המשפט לא ייחס משקל ראוי למצבו הנפשי של המערער בנסיבות ביצוע העבירה?

הלכות

  1. 1

    אין עילה להתערב בעונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון כאשר העונש אינו חורג מהסדר הטיעון ובית המשפט הביא בחשבון את הנסיבות האישיות של הנאשם

    ״העונש הנגזר אינו חורג מהסדר הטיעון שהתייחס הן לשאלת ההרשעה והן לעונש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חשש לאי מתן טיפול רפואי בבית הכלא אינו מצדיק התערבות בפסק הדין, והמערער רשאי לפנות בעתירת אסיר אם יגרע הטיפול

    ״אם יגרע מהטיפול בעתיד, יהיה רשאי המערער לפנות לערכאות המתאימות במסגרת עתירת אסיר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הריגה
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • הסדר טיעון
  • מצבו הנפשי
  • עתירת אסיר
  • מאסר לריצוי בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

11184/03

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט י' עדיאל

המערער:

אחמד אבו זהרה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.11.03

בתפ"ח 5053/02 שניתן על-ידי כבוד השופטים: י' צבן, צ' זילברטל ומ' דרורי

תאריך הישיבה:

י' בחשוון התשס"ה

(25.10.04)

בשם המערער:

עו"ד נמיר אדלבי

בשם המשיבה:

עו"ד נעמי גרנות

מתורגמן לשפה התימנית:

עלאם דיאב

פסק-דין

המערער הורשע, על-יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הריגה, חבלה בכוונה מחמירה, רכישת נשק ונשיאתו וכניסה ושהייה בלתי-חוקית בישראל. בית-המשפט המחוזי דן אותו למאסר לריצוי בפועל למשך שש שנים וכן לעונש מאסר על-תנאי. הערעור מכוון כנגד חומרת העונש. עיקר טענתו של המערער היא שבית-המשפט לא ייחס משקל ראוי למצבו הנפשי בנסיבות ביצוע העבירה.

דין הערעור להידחות.

העבירות בהן הורשע המערער חמורות במיוחד, והמעשים אותם ביצע הסתיימו בתוצאות קשות. בית-המשפט הביא בחשבון עונשו את הנסיבות האישיות שלו, ועל-כן הקל בעונש. יתרה מכך, העונש הנגזר אינו חורג מהסדר הטיעון שהתייחס הן לשאלת ההרשעה והן לעונש. בנסיבות האלה, אין עילה להתערב בפסק-הדין.

בא-כוח המערער הביע חשש שמא לא יקבל המערער את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק בין כתלי בית-הכלא. המערער מאושפז במחלקה לבריאות הנפש בשירות בתי-הסוהר, ולעת הזו אין מקום לחשש אותו מביע הסנגור. אם יגרע מהטיפול בעתיד, יהיה רשאי המערער לפנות לערכאות המתאימות במסגרת עתירת אסיר.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י' בחשוון תשס"ה

(25.10.04).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין עילה להתערב בעונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון כאשר העונש אינו חורג מהסדר הטיעון ובית המשפט הביא בחשבון את הנסיבות האישיות של הנאשם
  2. 2חשש לאי מתן טיפול רפואי בבית הכלא אינו מצדיק התערבות בפסק הדין, והמערער רשאי לפנות בעתירת אסיר אם יגרע הטיפול