ע"פ 112/50 גד בן יצחק יוסיפוף נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.

מבקש העיון, מר עמיחי רדזינר, עותר לעיין בשבעה ההליכים שבכותרת לצורך מחקר היסטורי הנערך על ידו בעניין המדיניות המשפטית וההלכתית לביגמיה של יהודים במדינת ישראל.

פרקליטות המדינה הודיעה בתגובתה כי היא מסכימה לבקשה בהתייחס לשישה מן התיקים להם רשויות המדינה היו צד, אך זאת בכפוף להסכמת הצדדים להליכים, מטעמים של צנעת הפרט.

מזכירות בית המשפט עשתה מספר ניסיונות להמציא את בקשת העיון ואת ההחלטה בה התבקשה עמדת הצדדים לכל הצדדים להליכים או למי מטעמם. על פי תרשומות המזכירות התבצעה המצאה לחלק מן הצדדים להליכים, אך למרות זאת לא הוגשה כל תגובה מטעם מי מהם, וביחס לצדדים נוספים ניסיונותיה של המזכירות לאתרם עלו בתוהו. על כן למרבה הצער אין בפניי את עמדות הצדדים להליכים (למעט עמדת פרקליטות המדינה).

2.

בנסיבות אלו בחנתי האם יש מקום לאפשר עיון בתיקים, למרות החסר בעמדות הצדדים להליכים, ולאחר שעיינתי בחומק שבתיקים ושקלתי בדבר החלטתי להיעתר למבוקש.

הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי "יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" ( ראו: ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000); בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714 (2004)). הנטל המוטל על מבקש העיון הוא אפוא קל יחסית, ועוד יוזכר כי הנמקה שעניינה כתיבת עבודה מחקרית הוכרה ככלל כטעם לגיטימי וראוי (ראו בג"ץ 52/06 סולימני נ' SWC MUSEUM CORP , פסקה 2 (30.6.2015)).

אל נקודת מוצא כללית זו יש להוסיף בענייננו כי כל התיקים התנהלו בדלתיים פתוחות ושמות הצדדים פורסמו (למעט בג"ץ 12/53, בו שמות הצדדים פורסמו חלקית), ונראה כי הפרטים המופיעים במסמכים שבתיקים אשר ניתן היה לסבור שיפגעו בצנעת הפרט של הצדדים להליכים ממילא מופיעים בפסקי הדין. עוד יש ליתן משקל לחלוף הזמן למן המועד בו התנהלו התיקים.

3.

מטעמים אלו החלטתי להיעתר לבקשות העיון, וזאת בכפוף לכך שמבקש העיון יפקיד במזכירות בית המשפט התחייבות להימנע ממסירת פרטים העשויים לפגוע בפרטיותו של כל אדם וכן להימנע מפרסום שמם הפרטי של הצדדים בבג"ץ 12/53.

כמו כן, בהתחשב במצבם הפיסי של חלק מן התיקים ייערך העיון במשרדה של המזכירה הראשית, לאחר תיאום מראש, תחת בדיקה קפדנית כי כל מסמך המוצא מן התיקים יושב למקומו ותוך שיוקפד שלא לפגוע בשלמותם.