ע"פ 11202/02 חסן סבובה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת – מפי השופט י' כהן – מיום 23.12.02 בת.פ. 1147/02.

1.המבקש ואחיו הורשעו על-פי הודאתם בכתב אישום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה. הרקע לעבירה הוא סכסוך בין משפחות שבמהלכו היכה המבקש אישה כבת 52 במוט ברזל וגרם לחתך בראשה.

2.ביום 23.12.02 גזר בית המשפט המחוזי בנצרת על המבקש: 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-10 חודשי מאסר על-תנאי לתקופה של 3 שנים וכן הופעלו נגד המבקש 6 חודשי מאסר על-תנאי, מתוכם ירוצו 3 חודשים בחופף למאסר שהוטל ו-3 חודשים במצטבר, כך שעל המבקש לרצות בסך הכל עונש מאסר של 11 חודשים. כן הוטל על המבקש קנס כספי בסך של 2,500 ₪, התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים על-תנאי לתקופה של שנתיים. בית המשפט המחוזי סירב לעכב את ביצוע גזר הדין והמבקש התחיל לרצות את עונשו.

3.ביום 30.12.02 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת. יחד עם בקשת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. טענתו של המבקש היא כי סיכוייו של ערעורו על חומרת העונש הם גבוהים וכי בשל נסיבותיו האישיות המשך מאסרו פוגע בו ובמשפחתו קשות. המדינה מצידה מתנגדת לעיכוב ביצוע גזר הדין.

4.לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק ושמעתי את טיעוניהם של בעלי-הדין לא השתכנעתי כי יש מקום לעכב את ביצוע גזר-דינו של בית המשפט קמא. המבקש התחיל לרצות את עונש המאסר שהושת עליו, כאמור, בשל הרשעתו במעשה אלימות קשה נגד אישה. בנוסף לכך הופעל נגדו מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד, אף הוא בשל הרשעה במעשה אלימות.

אי לכך הבקשה נדחית. עם זאת, בשל תקופת המאסר הקצרה יחסית שנגזרה על המבקש מתבקשת המזכירות לקבוע את הדיון בערעורו בכל ההקדם האפשרי.