ע"פ 1123/98 זיאד רבאח נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע בבית משפט השלום במסעדה - על פי הודאתו - בשורה של עבירות מע"מ; ונדון בגינן לשנה אחת מאסר, מתוכה 6 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כן הופעל לחובת המערער עונש מאסר על תנאי בן שני חודשים שהיה תלוי ועומד כנגדו; וזאת - באורח חופף למאסר בפועל שנגזר עליו בתיק זה.

2.המערער ערער על פסק דינו של בית משפט השלום - הן לענין ההרשעה והן לעניין העונש - לבית המשפט המחוזי בנצרת; ויחד עם זאת, ביקש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר עליו בבית משפט השלום.

הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נדחתה, ומכאן הערעור שבפני.

3.נראה, כי בקשתו של המערער לעיכוב ביצוע גזר הדין, נדחתה בהתחשב בכך כי הרשעתו מבוססת על הודאתו, ולנוכח הדברים הקשים שאמר בית משפט השלום בגזר דינו, ובין היתר: "בנסיבות הענין וכאמור לעיל, בז הנאשם לכל העונשים שנגזרו עליו במקרים קודמים, שיקולי ההרתעה האינדיבידואלית והכללית והגמול מבכרים על הבכורה במקרה דנן ונדחים שיקולי תיקון הנאשם ושיקומו לקרן זווית".

4.עיון בעברו של המערער - כפי שהוא מפורט בגזר הדין - מלמד, כי אכן העונשים שנגזרו על המערער עד כה בשל עבירות מאותו סוג - בשתי הזדמנויות שונות - לא הניעו אותו להקפיד על מלוי הוראות חוק מע"מ; ועל כן אין לומר, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את הבקשה לעיכוב הביצוע.

אמנם המערער משיג גם כנגד הרשעתו. אך זו, כאמור לעיל, נעשתה על פי הודאתו; וככל שניתן ללמוד מכתב הערעור, הסיכויים לביטול ההרשעה אינם מן הגבוהים.

5.במצב דברים זה, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי; והערעור נדחה.

יחד עם זאת, מן הראוי שהדיון בערעורו של המערער יקוים מוקדם ככל שניתן; והדעת נותנת שנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת יענה בחיוב לפניה בענין זה, באופן שהדיון יקוים לפני ה- 1.4.98.

6.המזכירות תעביר העתק ההחלטה לנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת.