ע"פ 11292/03 פארס ענבוסי נ. מדינת ישראל

המבקש נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה לעונש של 42 חודשי מאסר כאשר מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. העונש הושת על המבקש לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות לפי סעיפים 406ב', 383 + 384, 413ו' ו-413ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירות שהורשע בהן כללו שני אישומים שבהם, בהזדמנויות שונות, גנב ביחד עם אחר רכב ומכר אותו לסוכן סמוי, וכן הורשע בגניבת רכב, ובהתפרצות למקום מגורים וגניבה מתוכו.

המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בבקשת העיכוב העלה בא-כוחו של המבקש טענות שונות לפיהן סיכויי הערעור טובים הם, המלצת תסקיר שירות המבחן תומכת בו, וכן טענות נוספות שמקומן בערעור על חומרת העונש. המדינה מתנגדת לבקשה ומציינת, בין היתר, כי שותפו של המבקש לעבירה שחלקו בפרשה היה אמנם גדול יותר, אך הוא צעיר ממנו, וגם ביחס אליו המליץ שירות המבחן שלא לגזור עליו מאסר בפועל, נידון לתקופה ארוכה יותר ובקשת העיכוב שלו נדחתה.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי, לרבות בהחלטה בעניינו של השותף לעבירות, באתי למסקנה כי על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקתנו לענין עיכוב ביצוע עונש מאסר, דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, על המבקש להתחיל בריצוי עונשו החל מיום 11.1.2004 בו יתייצב בבית המשפט המחוזי בחיפה עד לשעה 10:00.

המזכירות תקבע את ערעורו של המבקש לשמיעה במועד קרוב, ככל שניתן על פי יומנו של בית המשפט.