ע"פ 113/19 שמואל יעקב נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל :

מונח לפנינו ערעור על חומרת עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער – תקופה של 32 חודש. שמענו את טענות הצדדים, ונראה לנו כי הסתייגותו העיקרית של המערער נסובה סביב השאלה האם תקופת המאסר האמורה הולמת את חומרת העבירה של עסקה בנשק. הגם שאין להקל ראש במכירת מטען צינור מאולתר עם פתיל השהייה – שבכוחו להמית – שמסר המערער לסוכן על פי הודאתו, לשם הערכת הלימת העונש במקרנו נכון להתייחס גם לעבירות נוספות שעבר המערער.

עבירות אלה כוללות איומים חמורים על שוטרים בתחנת המשטרה, ואיומים קשים על סוכן משטרתי שהיה אמור לשמש עד תביעה נגדו. איומים אלה כללו גם פגיעה בנפש, לרבות בילדו של איש מרות. בצדק קבע בית המשפט המחוזי שהאיומים "מזעזעים בחומרתם". אין לקבל את הגישה לפיה איומים הם "רק מילים". כוחן של מילים אלה באווירת האימה שנוצרה וברצון להרתיע אנשי חוק מלבצע את תפקידם. המסקנה היא כי העונש אינו חמור במידה שמצדיקה התערבות, הגם שכיום המערער בן כ-23 והוא נעדר עבר פלילי. לצד גילו של המערער, יצוין כי התסקיר בעניינו לא היה חיובי, ואין המלצה טיפולית. העיקר הוא השילוב של עבירת עסקת הנשק והאיומים החמורים והפוגעניים. אלה מלמדים כי עונש המאסר שנגזר על המערער ראוי הוא. יידע כל המאיים בצורה בוטה וקשה את חומרת מעשיו. בית המשפט ייתן את תרומתו להרתעת המבצעים עבירות איום, באופן פרטני ובאופן כללי.

הערעור נדחה.