פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 11320/05 אודי מזרחי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערער הורשע בשוד בנסיבות מחמירות של זוג מבוגר בשעת צהרים ברחוב, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, בנימוק של הסכנה הנשקפת מהמערער וההכרח להרתיע. ההמלצת שירות המבחן לא שינתה את התוצאה.

העובדות

המערער ואחר תקפו זוג מבוגר זמן קצר לאחר שמשך סכום כסף מבנק, הכוהו והפילו אותם ארצה וגנבו את תיקיהם. המערער הודה והורשע בשוד בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. הערעור הופנה כנגד העונש בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש המאסר שהושת על המערער בגין שוד בנסיבות מחמירות?

הלכות

  1. 1

    הנסיבות האלימות של מעשה שוד בשעת צהרים כלפי עוברי אורח מצדיקות את עונש המאסר, והצורך להרתיע את הרבים מצדיק את העונש שנגזר.

    ״התנהגות זו לבדה יש בה כדי ללמד על הסכנה הנשקפת מהמערער, ומתוך כוונה להבהיר לו כי למעשים מסוג זה יש מחיר כבד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד בנסיבות מחמירות
  • עונש מאסר
  • חרטה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

11320/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט א' רובינשטיין

המערער:

אודי מזרחי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 27.10.05,

בת"פ 8037/04, שניתן על ידי כבוד השופט

ח' עמר

תאריך הישיבה:

ד' בסיוון תשס"ו

(31.5.2006)

בשם המערער:

עו"ד אהוד בן יהודה

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד אוהד גורדון

גב' אדווה פרויד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בשעת צהרים של אחד מימיו של חודש פברואר 2004, תקפו המערער ואחר זוג מבוגר שמשכו זמן קצר קודם סכום של 3,500 ש"ח מהבנק. המערער ושותפו הכו את בני הזוג, הפילו אותם ארצה וגנבו את תיקיהם בהם החזיקו כסף מזומן ופריטי רכוש אחרים.

המערער הודה במעשה שיוחס לו והורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך נגזרו למערער 10 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 1,000 ש"ח, והוא חויב לפצות כל אחד מהמתלוננים בסכום של 3,000 ש"ח.

להשלמת התמונה נוסיף, כי נאשם אחר בפרשה, שרון גוריאלשוילי, שנטען כי קיבל לידיו כמחצית משלל השוד בידיעה שהושג בפשע והעבירו לידי אחד – אורי חיים, מתוך כוונה לסייע למערער והאחר לחמוק מעונש – נגזרו 3 חודשי מאסר ו-6 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור מופנה כנגד העונש.

המערער הוא אדם צעיר, ללא עבר פלילי, שהודה במעשים הפליליים שיוחסו לו והביע חרטה. מנגד, ניצבת העובדה שהוא נטל חלק פעיל בשוד אלים, שקורבנותיו היו עוברי אורח תמימים שהילכו בשעת צהרים ברחובה של עיר. התנהגות זו לבדה יש בה כדי ללמד על הסכנה הנשקפת מהמערער, ומתוך כוונה להבהיר לו כי למעשים מסוג זה יש מחיר כבד, והצורך להרתיע את הרבים, לא מצאנו בעונש המאסר שהושת עליו דבר המצדיק את התערבותנו. מדעתנו לא שינינו גם לנוכח המלצתו של שירות המבחן כפי שעולה מהתסקיר שהונח בפנינו.

המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום כ"ב בסיוון תשס"ו (18.6.06), עד לשעה 11.00, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

ניתן היום, ד' בסיוון תשס"ו

(31.5.2006).

ש ו פ

ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הנסיבות האלימות של מעשה שוד בשעת צהרים כלפי עוברי אורח מצדיקות את עונש המאסר, והצורך להרתיע את הרבים מצדיק את העונש שנגזר.