ע"פ 11383/05 חמדאן גרבאן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. על-פי העובדות בהן הודה, המתלונן חיזר אחרי אחותו של המערער שהיתה אז קטינה בת 14, בניגוד להסכמת המערער ובני משפחתו. באחד הימים לאחר שראה את המתלונן חולף בסמוך לביתו דרש המערער מן המתלונן להפסיק להסתובב במקום ואף איים כי "בסוף יהיה דם". לאחר מכן נטל המערער מביתו סכין בעלת להב ארוך והסתירה על גופו. המערער שהתלווה אל המתלונן בדרכו, שלף לפתע את הסכין ודקר את המתלונן בחלק העליון של גבו, כתוצאה מהדקירה נגרם למתלונן חתך של כ-5 ס"מ בבית החזה מאחור, כשהסכין חדרה לריאה ופצעה את קרומי הריאה. המתלונן נזקק לאשפוז במשך כשבוע ימים.

עקב הרשעתו זו גזר בית המשפט קמא על המערער עונש של 24 חודשי מאסר, מהם 14 חודשים לריצוי בפועל והיתרה – 10 חודשים – על-תנאי ל-3 שנים. בגזרו את דינו של המערער, נתן בית המשפט דעתו לכך שהמערער הוא צעיר, בן 21, ללא עבר פלילי, כן שקל את תסקיר שירות המבחן ואת מכלול הנסיבות לקולה שבתסקיר. מהתסקיר אכן עלה כי המערער מתחרט חרטה כנה, כי מדובר בצעיר חרוץ, שאפתן, המקדם את ענייני משפחתו, עם זאת צויין בתסקיר כי בנסיבות מסויימות יש למערער תגובה אימפולסיבית ולא מותאמת. בהביאו בחשבון את חומרת העבירה, את המסוכנות שנשקפה מהתנהגותו של המערער, החליט בית המשפט קמא כי בנסיבות הענין ועל פי מדיניות הענישה הראויה, אין להעתר לבקשת הסנגור ולהסתפק במאסר של עבודות שירות ולפיכך גזר עליו את העונש האמור של 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בערעור שלפנינו ביקש הסנגור כי נקל עם המערער ונסתפק בהמרת העונש בעבודות שירות. בטיעוניו הדגיש הסנגור כי אין לנתק את מעשיו של המערער מהרקע החברתי והסביבתי שלו, את החומרה שבה ראה המערער את העובדה שהמתלונן מנסה לקיים מגעים עם אחותו, עוד ציין הסנגור כי בינתיים המתלונן והמערער השלימו, המתלונן אף התארס עם אחותו של המערער, והודיענו כי סלח לו. לפיכך ביקשנו כי נתערב ונקל בעונשו של המערער.

שקלנו את טענות בא-כוח המערער, ולא ראינו כי יש מקום להתערב בעונש שהושת עליו. העונש אשר הושת על המערער הביא בחשבון את הרקע למעשהו, את עברו הנקי וגילו הצעיר, ולפיכך הקל עמו בית המשפט קמא כאשר גזר עליו את אשר גזר. אין להתעלם מכך שהמערער פעל באלימות, ואך כפסע היה בין פציעתו של המתלונן לבין פגיעה קשה עד סיכון חיים. בפסיקתנו חזרנו ואמרנו פעמים רבות כי הקלות בה ממהרים צעירים לפתור סכסוכים בנעיצת סכין, מחייבת תגובה עונשית הולמת. בשים לב לחומרת המעשה, אין העונש חמור כלל ועיקר.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ב-15.7.06 עד לשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה.