ע"פ 11405/04 פאדי מחיסין נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשעת לילה מאוחרת של אחד מימיו של חודש מאי 2004, תקפו המערער ואחר קטין, יליד שנת 1988, באחד מרחובותיה של ירושלים. בעקבות כך הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירות של ניסיון שוד, פציעה בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וכן בשתי עבירות של איומים, האחת שהופנתה כלפי הקורבן והאחרת כלפי שוטר. כמו כן צירף המערער שלושה תיקים נוספים, בהם הורשע בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרעה לשוטר, היזק בזדון ותגרה.

בגין כל אלה גזר בית המשפט המחוזי על המערער 40 חודשי מאסר ו-12 חודשי מאסר על-תנאי. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה, חלקו במצטבר וחלקו חופף, כך שהתוצאה היתה שהמערער נכלא ל-45 חודשים.

לשותפו של המערער, קטין בשעת האירוע, נגזרו 30 חודשי מאסר ו-8 חודשי מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בן 8 חודשים, באופן חופף.

הערעור מופנה כנגד העונש, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לדבריו של בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד פארג' הישאם, לא מצאנו עילה של ממש להתערבותנו. תקופת המאסר שהושתה על המערער, מתחייבת מחומרתם של המעשים בהם חטא, ומדעתנו לא שינינו גם לנוכח העונש שנגזר על שותפו. גם בטענה לפיה נפלה שגגה בהפעלתו של המאסר המותנה לא מצאנו ממש, באשר היא מתחייבת מן העובדות בהן הודה המערער, מכוח החוק (סעיף 34ד לחוק העונשין), ומההלכה הפסוקה (ע"פ 4517/04 אחמד מסארווה נ' מדינת ישראל , טרם פורסם).

על אף האמור, עניין אחד הצדיק הקלה בעונש, ומקורו בשגגה שיצאה מלפני בית המשפט המחוזי, שעה שייחס למערער הרשעה קודמת שהוצגה על ידי המשיבה בעניינו של שותפו. לנוכח האפשרות שעניין זה גרם לערכאה הראשונה להשקיף ביתר חומרה על מעשיו של המערער, החלטנו למתן מעט את גזר הדין, ועל כן אנו מורים על הפעלה חופפת של כל תקופת המאסר המותנה לעונש שנגזר בתיק הנוכחי, כך שהמערער ישא ב-40 חודשי מאסר בלבד.