פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 1143/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המערערת:
מדינת ישראל –
מרשות ההגבלים העסקיים
נ ג ד
המשיבים:
1. ירון וול
2. יוסף דוברובסקי
3. שרגא וייס
4. עידו קליין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
ירושלים, מיום 3.2.08, בת.פ. 377/04, שניתן על ידי כבוד השופט יוסף שפירא
תאריך הישיבה: ד' באדר א' התשס"ח
(10.2.08)
בשם המערערת: עו"ד מיכל כהן; עו"ד
בועז גילן; עו"ד טל רוטשטיין
בשם המשיב 1: עו"ד רות ליטבק
בשם המשיב 2: עו"ד דוד ליבאי ;
עו"ד גיל עשת
בשם המשיבים 3-4: עו"ד יוסף לוי;
עו"ד עופר קורלנדר
החלטה
המשיבים הורשעו בביצוען של עבירות על פי חוק ההגבלים העסקיים, ונדונו לתקופות מאסר שונות בהן הם אמורים לשאת בדרך של עבודות שירות, וכן מאסר על-תנאי, קנס והתחייבות להימנע מביצוען של עבירות על פי החוק האמור. בתאריך כ"ז בשבט התשס"ח (3.2.08) אישר בית המשפט קמא את ביצוען של העבודות השירות, לאחר שהונחה בפניו חוות דעתו של הממונה על אותן עבודות. באותו יום התבררה בפני השופט המלומד של בית משפט קמא, בקשת המדינה לעכב את ביצוען של עבודות השירות, מאחר והיא מתכוונת להגיש ערעור לבית משפט זה. עתירת המדינה היתה לדחות את הביצוע עד למתן פסק הדין בערעור, ולחלופין עד ליום 19.3.08 מתוך כוונה להגיש עד לאותו מועד הודעת ערעור מנומקת מלווה בבקשה לעיכוב ביצוע העונש. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה באופן חלקי, והורה על עיכוב ביצוע העונש עד ליום 18.2.08. בהחלטה זו עוסק הערר שבפני.
הכרעת הדין בפרשה זו ניתנה לפני חודשים רבים (תמוז התשס"ז – יולי 2007), ועל כן עמד לרשות המדינה זמן ניכר כדי להיערך לערעור ככל שהוא מופנה כנגד ההרשעה. העובדה כי טרם גיבשה נוסח סופי של נימוקי הערעור מטרידה, אולם לא ניתן להתעלם גם מכך שהעונש נגזר לפני ימים ספורים בלבד, וגם כנגדו מבקשת המדינה להשיג.
כך או כך, תקופות המאסר אשר נגזרו למשיבים קצרות הן, וקיים חשש של ממש כי הם יסיימו לשאת בעונש בטרם יספיק בית משפט זה לומר את דברו ביחס לשני חלקיו של פסק-הדין בעניינם. בנסיבות אלו מסקנתי היא כי נכון להיעתר לבקשה, ואני נוהג כך גם משום שלא שוכנעתי שיהיה כרוך בכך נזק כלשהו למי מן המשיבים.
אשר על כן, ביצועו של רכיב המאסר בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, יעוכב עד למתן פסק-הדין בערעור.
ניתנה היום, ד' באדר א' התשס"ח
(10.02.08).
ש ו פ ט