פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 11478/03 משה אביטן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירת חבלה בכוונה מחמירהערעור על חומרת העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מי שהורשע על פי הודאתו בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שחתך בסכין את לחיה של בת זוגו לשעבר. נקבע כי מדובר בעבירה חמורה במיוחד שיש בה כיעור רב, וכי העונש של תשע שנות מאסר אינו חמור מדי בנסיבות המקרה. העונש נותר על כנו.

העובדות

המערער והמתלוננת היו בני-זוג, והמתלוננת ביקשה להפסיק את הקשר. המערער נכנס לביתה בזמן שישנה וחתך את לחייה בסכין בחתך באורך 20 ס"מ, וניסה לחתוך גם את הלחי השנייה. המערער ביצע את המעשה בהיותו בחופשה מבית האסורים ובעל רשימת הרשעות ארוכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של תשע שנות מאסר שנגזר על המערער בגין חבלה בכוונה מחמירה חמור מדי?

הלכות

  1. 1

    עבירת חבלה בכוונה מחמירה, שבה נגרם כיעור ונכות לקורבן, היא עבירה חמורה במיוחד הראויה לענישה משמעותית.

    ״להשחית פניה של אישה צעירה, השחתה שתלווה אותה כל ימי חייה, מעשה הוא שיש בו כיעור שאין להגזים בו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העונש שנגזר אינו קל, אך הוא מידתי לאור חומרת המעשה, ולכן אין מקום להתערבות בערעור על חומרת העונש.

    ״אכן, העונש שנגזר על המערער אינו עונש קל, אך נגזר הוא בגין מעשה חמור עד למאוד, חמור אף מן העונש שנגזר עליו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • כיעור
  • מאסר בפועל
  • מאסר על-תנאי
  • רשימת הרשעות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

11478/03

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

משה אביטן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט

המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8085/03 שניתן ביום 16.11.03 על-ידי כב' השופטת ח'

סלוטקי

תאריך הישיבה:

י"ד בשבט תשס"ה

(24.01.05)

בשם המערער:

עו"ד יונתן וינגרטן

בשם המשיבה:

עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

השופט מ' חשין:

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, על-פי הודאתו, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו לתשע שנות מאסר, מתוכן שבע שנים מאסר בפועל מיום מעצרו ושתי שנים מאסר על-תנאי. כן הופעל במצטבר עונש מאסר על-תנאי בן שמונה חודשים שהופעל בשל הרשעתו בעבירה הנוכחית.

הערעור שלפנינו ערעור הוא על חומרת העונש.

המערער והמתלוננת היו בני-זוג, אך המתלוננת ביקשה שלא עוד להיות בקשר עם המערער. וכך, ביום 18.4.03, נכנס המערער לביתה של המתלוננת ובעודה ישנה חתך בסכין את לחייה השמאלית חתך באורך של 20 ס"מ למן האוזן השמאלית ועד לסנטר. המתלוננת אושפזה בבית-חולים לטיפול ואובחנה כמי שקשה לה לסגור את עינה השמאלית ואת זווית פיה משמאל. כנאמר בגזר-דינו של בית-משפט קמא, ביקש המערער לחתוך גם את לחייה הימנית של המתלוננת אלא שהדבר לא נסתייע בידו בשל צעקותיה. המערער ברח מן המקום והותיר את המתלוננת מאחוריו שותתת דם. על כל אלה נוסיף כי המערער עשה את מעשהו הנפשע בהיותו בחופשה מבית-האסורים.

רשימת הרשעותיו של המערער רשימה ארוכה היא למדי. כוללת היא עבירות אלימות לא מעטות בגופו של אדם, אך לא רק עבירות אלו. עיון ברשימת ההרשעות מעלה כי המערער בילה כבר חודשים ארוכים בבית-האסורים (5 חודשים, 9 חודשים, 12 חודשים, 12 חודשים, 6 חודשים, 9 חודשים, 6 חודשים, שנתיים, 3 חודשים).

יש בקודקס הפלילי עבירות מעבירות שונות, מהן עבירות חמורות מאוד, מהן עבירות חמורות ומהן עבירות פחות חמורות. העבירה שעבר המערער עבירה חמורה היא ביותר - חבלה בכוונה מחמירה כהגדרת העבירה בסעיף 329(א)(1) ו-(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עבירה שהעונש הקבוע בצידה הוא עשרים שנות מאסר - ואולם ניחנה היא בתכונת אופי נוספת והיא היותה עבירה שיש בה כיעור, כיעור רב. להשחית פניה של אישה צעירה, השחתה שתלווה אותה כל ימי חייה, מעשה הוא שיש בו כיעור שאין להגזים בו. וכל כך למה? על שום שהמתלוננת סירבה לבוא עם המערער במגע אישות, ולאחר שהמערער שמע, לטענתו, כי יש גבר אחר בחייה. מעשהו של המערער היה בבחינת: גם לי גם לך לא יהיה - גזורו, במלוא משמעותו של המושג גזורו.

בא-כוח המערער טען כי העונש שנגזר על מרשו עונש חמור הוא ביתר, ואולם לא נסכים עימו. אם יש משמעות למושג גרימת חבלה חמורה לאדם בכוונה להטיל בו נכות או מום - כלשונו של סעיף 329(א) לחוק העונשין - משמעות זו מקבלת את מלוא משקלה בענייננו.

אכן, העונש שנגזר על המערער אינו עונש קל, אך נגזר הוא בגין מעשה חמור עד למאוד, חמור אף מן העונש שנגזר עליו.

הערעור נדחה.

היום, י"ד בשבט תשס"ה (24.1.2005).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03114780_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 8543/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1עבירת חבלה בכוונה מחמירה, שבה נגרם כיעור ונכות לקורבן, היא עבירה חמורה במיוחד הראויה לענישה משמעותית.
  2. 2העונש שנגזר אינו קל, אך הוא מידתי לאור חומרת המעשה, ולכן אין מקום להתערבות בערעור על חומרת העונש.