פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 11505/05 ולדימיר ורז'יקובסקי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שהכה את המתלונן וירה לעברו באקדח, במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט העליון דחה את הערעור על העונש של שלוש שנות מאסר. נקבע כי מדובר באלימות קשה שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה חמורה יותר, ולכן אין מקום להתערבות.

העובדות

המערער הכה את המתלונן באגרופו ולאחר מכן ירה לעברו באקדח שנשא רישיון על שם אחר, ירייה אחת באוויר ושנייה לכיוון גבו. המערער הודה והורשע בחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי גזר שלוש שנות מאסר ושנים עשר חודשי מאסר על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בעונש של שלוש שנות מאסר שנגזר בהסדר טיעון בעבירת חבלה בכוונה מחמירה?

הלכות

  1. 1

    עבירת אלימות קשה המבוצעת באקדח, שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה חמורה יותר, אינה מצדיקה התערבות בעונש גם כשלנאשם זכויות מסוימות.

    ״לא מצאנו בגזר-הדין חומרה כלשהי. נהפוך הוא, מדובר בעבירת אלימות קשה, שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה חמורה יותר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • אלימות קשה
  • אקדח
  • גזר דין
  • מאסר על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

11505/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט א' רובינשטיין

המערער:

ולדימיר ורז'יקובסקי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 30.11.05,

בת"פ 8213/05, שניתן על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי

תאריך הישיבה:

י"ח באלול התשס"ו

(11.09.06)

בשם המערער:

עו"ד אובשייביץ יגאל

בשם המשיבה:

עו"ד דותן רוסו

בשם שירות המבחן: גב' שושנה אלימלך

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בין המערער למתלונן נתגלע סכסוך על רקע כך שבחודש ינואר 2005 התגורר המתלונן במשך כשבועיים עם חברתו של המערער אותה עת. כאשר פגש המערער את המתלונן כשהוא מגיע למועדון כלשהו, הוא ניגש אליו, הלם בפניו באגרופו, ולאחר מכן שלף אקדח הרשום על שמו של אחר, וירה ירייה אחת באוויר, ושנייה לכיוון גבו של המתלונן.

המערער הודה בעובדות אלו, והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגדר הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה למאסר של 3 וחצי שנים, כאשר המערער יכול היה לטעון לעונש כהבנתו.

בית המשפט המחוזי גזר למערער שלוש שנים מאסר, ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. הערעור מופנה כנגד העונש.

לא מצאנו בגזר-הדין חומרה כלשהי. נהפוך הוא, מדובר בעבירת אלימות קשה, שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה חמורה יותר. עם התנהגות מופקרת זו אין להשלים, גם מקום שלזכותו של נאשם נזקפות זכויות כמו בעניינו של המערער.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ח באלול תשס"ו

(11.9.06).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עבירת אלימות קשה המבוצעת באקדח, שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה חמורה יותר, אינה מצדיקה התערבות בעונש גם כשלנאשם זכויות מסוימות.