ע"פ 11626/05 מרדכי בן שושן נ. מדינת ישראל

השופטת ע' ארבל:

1.המערער הורשע על-פי הודאתו בשתי עבירות של ניסיון שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ונידון לעונש של 5 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו (מיום 18.5.05 עד יום 4.7.05) וכן למאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יבצע עבירת שוד או ניסיון שוד תוך 3 שנים מיום סיום ריצוי עונשו.

על-פי עובדות כתב האישום בהן הודה, חבר המערער לסוכן משטרתי במטרה לבצע מעשי שוד של לקוחות אשר באו להחליף כספים אצל חלפני כספים ברחוב כנפי נשרים בירושלים. לאחר שערכו תצפית על חנות החלפן וכאשר יצאה אישה מהחנות, עקבו אחריה במטרה לשדוד את כספה. עת עסקה בפריקת שקיות הקניות התקרב אליה המערער לשם ביצוע זממו, אולם בשל נוכחות אנשים במקום חזר לרכבו. כן עשו לגבי אישה אחרת אחריה עקבו עד שאיבדו אותה בתוך הקהל שברחוב וחזרו למקומם.

2.בית המשפט המחוזי נתן משקל לעובדה שהמערער נידון למאסר עולם בגין עבירת רצח בשנת 1981, השתחרר ממאסרו כעבור 16 שנים לאחר שעונשו נקצב פעמיים על ידי נשיא המדינה, וכי למרות ההזדמנות שניתנה לו חזר לבצע שתי עבירות של ניסיון שוד. בית המשפט, הגם שלא התעלם מנסיבותיו האישיות, ציין כי המערער מהווה סכנה אמיתית לחברה וכי יש להרחיקו ממנה לתקופה ממושכת.

3.בא-כוח המערער מבקש להקל בעונשו של המערער בהדגישו בטיעוניו כי גזר הדין חורג ממדיניות הענישה המקובלת בנסיבות בהן נעברו העבירות, בהתחשב במהות המעשים, בכך שמדובר בניסיון לשוד בלבד, ובעובדה שלא נגרם נזק לאיש. עוד לטענתו, בית המשפט התעלם מהשיקולים לקולא, לא לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער, ובהן היותו נכה, ואת העובדה כי הוא נעדר הרשעות קודמות מאז שוחרר מהמאסר אותו ריצה בגין הרשעתו בעבירת רצח לפני כ-10 שנים.

בא-כוח המדינה ניסה לשכנענו כי העונש הולם וראוי. המערער ביצע מעקב אחרי נשים אותן בחר כקורבנות. לאחר שנכשל המעשה הראשון ניסה לבצע זממו שנית. כמו כן, בעברו מעשה רצח על רקע מעשה שוד. המערער לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו ושב לסורו.

4.שקלנו את טיעוני הצדדים, ואת הנסיבות המיוחדות של המקרה, והגענו למסקנה שיש להקל בעונשו של המערער. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמעשים כפי שתוכננו על ידי המערער והסוכן המשטרתי לא יצאו מהכוח אל הפועל, לא היה קשר כלשהו בין המערער והקורבנות הפוטנציאלים, ולא נגרם כל נזק. המערער הודה בעבירת ניסיון וחסך בכך מזמנו של בית המשפט. מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר באדם בן 49, גרוש ללא ילדים, אשר עובד בעבודות מזדמנות. המערער נכה מילדות בגין מחלת פוליו וחי מקצבת נכות ותוספת נכות שניתנה לו בגין תאונת דרכים. לנסיבות אישיות אלו יש לתת משקל. כמו כן, אמנם יש לתת משקל לחומרא לעונש המאסר הארוך שהושת על המערער בגין עבירת רצח, ולעובדה שהוא שב לבצע עבירות נוספות, אך עם זאת אנו סבורים שהעונש שהוטל עליו הינו חמור בהתחשב ברמת הענישה בעבירות מסוג זה, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט אותה הציג בא-כוח המערער. במיוחד יש להתחשב בנסיבות האירועים כפי שפורטו בכתב האישום ובעובדה שהתוכנית לא יצאה לפועל והמערער נסוג מזממו. יוער כי תמהנו על עמדת בא-כוח המדינה שביקש לגזור על המערער עונש מכסימלי של 28 שנות מאסר ועוד הוסיף וציין "גם עונש זה אינו מספיק עבור אדם שנכשל בעבר בעבירת רצח". גם אם יש כתם כבד בעברו של המערער הרי שהוא שילם את חובו לחברה ועברו 10 שנים מבלי שביצע עבירות כלשהן. כאמור, יש להענישו על כך שחזר לסורו, עם זאת העונש שהושת עליו חמור בעינינו יתר על המידה.

לפיכך מצאנו כי יש להעמיד את עונשו של המערער על 3.5 שנות מאסר בפועל ואת עונש המאסר על תנאי על 18 חודש והתנאי כאמור בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.