פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
11660/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ד' חשין
המערער:
מוחמד תתר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב
בת.פ. 40190/05 מיום 13.11.2005, שניתן על ידי כבוד
השופטת ע' קפלן-הגלר
תאריך הישיבה:
כ"א בתמוז התשס"ו
(17.07.2006)
בשם המערער:
בשם המשיבה:
מתורגמן לערבית:
עו"ד איהאב ג'לג'ולי
עו"ד בת עמי ברוט
מר אחמד אבו-קטיש
פסק-דין
המערער הורשע – לאחר שהודה בעובדות כתב האישום – בהסעה שלא כדין (עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952) וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 132(2) לחוק העונשין). בגין עבירת ההסעה הוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל. כן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים, אף הוא על עבירה של הסעת שוהה שלא כדין (בין השאר). אשר לעבירה של סיכון חיי אנשים הוטלו עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מהן 8 חודשים חופף לעונש שהוטל בגין עבירת ההסעה ו-16 חודשים במצטבר. התוצאה הינה כי על המערער לשאת בעונש כולל, בגין שתי העבירות, של 30 חודשי מאסר בפועל. כן נפסל המערער בפועל מלנהוג למשך שנתיים, ופסילה דומה על תנאי. הערעור הוא על חומרת העונש.
דין הערעור להידחות. שתי העבירות בהן הורשע המערער – אשר הסיע שוהים שלא כדין ברכבו, וכשהבחין במשטרה נמלט ממנה בנסיבות המסכנות את חיי אדם – הן חמורות. העונש שהוטל עליו בגין כל אחת מהן הוא קל, תוך שבית המשפט הקל עימו הן לעניין הפעלת המאסר על תנאי (בגין עבירת ההסעה, שהיתה שניה מאותו סוג תוך זמן קצר) והן לעניין החפיפה החלקית (בעניין סיכון חיי אדם). בכך התחשב בית המשפט בנסיבותיו האישיות. אין מקום להתחשבות נוספת בהן.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"א בתמוז התשס"ו
(17.07.2006), בפני באי כוח הצדדים.
ה נ ש י א ש ו פ
ט ש ו פ ט