פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
11825/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' עדיאל
המערער:
יהושוע דנון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 30.11.04, בתיק פ'
40085/03, שניתן על ידי כבוד השופט ד' רוזן
תאריך הישיבה:
י"ג באדר א' תשס"ה
(22.2.2005)
בשם המערער:
עו"ד ירון פורר
בשם המשיבה:
עו"ד נעמי כ"ץ
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער, ששימש כנהג הסעות של תלמידים ביבנה, היה מעורב בחודש מרץ 2203 בתאונה במהלכה מצאה את מותה ילדה, פרי שוסטר ז"ל, שהיתה אותה עת בת 10 שנים בלבד.
בכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט המחוזי, יוחסו למערער שתי עבירות שעל חומרתן אין צורך להרבות במלים – הריגה, ונהיגה תחת השפעתם של סמים מסוכנים. אולם בהמשך הסכימה המשיבה, וככל הנראה מטעמים ראויים, להמיר את העבירות בגרם מוות ברשלנות, ושימוש בסם מסוכן בו חטא המערער בשעה לא ידועה במהלך היממה בה התרחשה התאונה. בעקבות כך הודה המערער בעובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ולאחר שהוגש תסקיר של שירות המבחן, גזר לו בית משפט קמא 21 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 10 שנים.
הערעור מופנה כנגד העונש, וגם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונו של בא-כוח המערער, לא מצאנו מקום להתערבותנו. המערער חטא ברשלנות קשה ביותר. הוא לא וידא כי הילדה המנוחה השלימה את עלייתה לרכב, ולא בדק אם דלת הרכב סגורה בטרם החל בנסיעה, שתי חובות שהן בבחינת המעט בו חייב נהג-מקצועי המסיע ילדים דרך קבע. בגין מחדליו של המערער נקטעו חיים צעירים באיבם, ועל משפחתה של הקטינה נחת אסון המוסיף ללוותה יום-יום ושעה-שעה, וספק אם היא תוכל להתאושש ממנו אי-פעם.
בנסיבות כה חמורות, ושעה שהקטל המשתולל בדרכים נמשך בכל עוזו, שוב אין ספק, כי בעונש שהושת על המערער אין חומרה כלשהי, ומדעתנו זו לא שנינו גם לנוכח ממצאיו של שירות המבחן, הודאת המערער, והחרטה הכנה שהביע.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום ב' באדר ב' תשס"ה (13.3.2005), עד לשעה 11.00, במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובכפוף להמשך קיומן עד לאותו מועד של הערבויות אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.11.04.
ניתן היום, י"ג באדר א' תשס"ה
(22.2.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט