פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 11945/05 זייד אבו אחמד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · מאסר על-תנאיערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט קיבל את הערעור על גזר דינו של מי שהורשע בעבירה של אי-מניעת פשע בעבירות נשק בהסכם טיעון. נקבע כי מאסר על-תנאי של 36 חודשים חורג מהעונש המרבי לעבירה ומהעתירה המוסכמת, ולכן הוא הופחת לשנה אחת בלבד.

העובדות

המערער הורשע בעבירה של אי-מניעת פשע (עבירות בנשק) לפי סעיף 262 לחוק העונשין בהסכם טיעון. בית המשפט המחוזי גזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל, 36 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח. המערער ערער על אורך המאסר המותנה והיקפו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מאסר על-תנאי בן שלוש שנים שנגזר למערער שהורשע בעבירה של אי-מניעת פשע חורג מהעונש המרבי ומהעתירה בהסכם הטיעון?

הלכות

  1. 1

    מאסר על-תנאי ממושך אינו רצוי, שכן הוא עלול להציב משוכה גבוהה בפני בית המשפט בעתיד ולמנוע ממנו להסתפק בעונש מתון.

    ״מאסר על-תנאי כה ממושך אינו רצוי, באשר הוא עלול להציב בפני בית המשפט בפניו תתבקש בעתיד הפעלתו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עונש שחורג מהעונש המרבי שקבע המחוקק לעבירה אינו יכול להישאר על כנו.

    ״הואיל והעונש אותו גזר בית המשפט המחוזי חורג מהעונש המרבי שקצב המחוקק לצדה של העבירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר על-תנאי
  • אי-מניעת פשע
  • עבירות בנשק
  • הסכם טיעון
  • עונש מרבי
  • ערעור
  • עבודות שירות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

11945/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

זייד אבו אחמד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 29.11.05, בת"פ

1068/05, שניתן על ידי כבוד השופט

א' אמינוף

תאריך הישיבה:

כ"ד בשבט תשס"ו

(22.2.2006)

בשם המערער:

עו"ד אלביר מני

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד ענת חולתא

גב' יעל להב

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, יוחסה למערער עבירה של אי-מניעת פשע (עבירות בנשק), ובגדר הסכם טיעון הוא הורשע בעבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מכוח אותו הסכם עתרה המשיבה לגזור למערער 6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס. בסופו של יום גזר בית המשפט המחוזי למערער 6 חודשי מאסר, 36 חודשים מאסר על-תנאי בהם ישא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה בנשק או עבירה מסוג פשע, וכן קנס בסך 5,000 ש"ח.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד אורכו של המאסר המותנה שהושת על המערער והיקפו, הואיל ומכוח הסכם הטיעון עתרו הצדדים כי מאסר זה יחול על עבירה מן הסוג בה הורשע המערער וכן עבירות בנשק בלבד.

אנו סבורים שערעור זה בדין יסודו. ראשית, הואיל והעונש אותו גזר בית המשפט המחוזי חורג מהעונש המרבי שקצב המחוקק לצדה של העבירה בה עוסק סעיף 262 לחוק העונשין. שנית, מאסר על-תנאי כה ממושך אינו רצוי, באשר הוא עלול להציב בפני בית המשפט בפניו תתבקש בעתיד הפעלתו, ותקוותנו שלא כך יקרה, משוכה גבוהה, ולמעשה תימנע ממנו להסתפק בעונש מתון גם אם הנסיבות יצדיקו זאת. ולבסוף, עונש המאסר המותנה שגזר בית המשפט המחוזי חרג מגדר עתירתה של המשיבה.

אנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור, וגזר דינו של בית המשפט קמא יתוקן כך שהמאסר על-תנאי יהיה בן שנה אחת, והמערער ישא בו אם תוך שנתיים מהיום יעבור עבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין או עבירה בנשק. יתר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא, נותרים בעינם.

ניתן היום, כ"ד בשבט תשס"ו

(22.2.2006).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מאסר על-תנאי ממושך אינו רצוי, שכן הוא עלול להציב משוכה גבוהה בפני בית המשפט בעתיד ולמנוע ממנו להסתפק בעונש מתון.
  2. 2עונש שחורג מהעונש המרבי שקבע המחוקק לעבירה אינו יכול להישאר על כנו.