פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
1196/07
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
יוסף סאהר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
תאריך הישיבה:
כ"ו בשבט התשס"ז
(14.2.07)
בשם המבקש:
עו"ד א' מסאלחה
בשם המשיבה:
עו"ד י' שרף
החלטה
לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן ביום 4.1.07 בת"פ 8084/03 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ח' סלוטקי).
1.
ביום 18.4.03 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין הריגה. לפי כתב האישום, ביום 27.1.03 נהג המבקש במשאית על כביש 25 נתיבות –עזה. בהגיעו לצומת, חצה המבקש קו הפרדה רצוף על מנת לבצע עקיפה. תוך כדי עקיפה סטתה המשאית והתהפכה על רכב מסחרי שניסה לבצע פניה חוקית בצומת. כתוצאה מהתאונה, נהרג נוסע ברכב המסחרי ונפצעו שני אנשים נוספים באורח קל. לאחר התאונה נלמד כי המבקש חיבל במנוע המשאית בכדי שתיסע בטורים גבוהים, מה שפגע ביעילות הבלמים.
ביום
12.7.06 הורשע המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בית המשפט קבע כי החיבור הפרוביזורי שביצע המבקש במשאית כתחליף לכבל דוושת המאיץ שנקרע גרם להתארכות הליך ההאטה או ההאצה של הרכב, דבר אשר גרם לסטיית המבקש מעבר לקו ההפרדה ולפגיעה ברכב אחר. עוד צוין כי לדעת שני המומחים, הן מטעם ההגנה והן מטעם התביעה, החיבור לא היה תקין בכדי לשמש כתחליף לכבל דוושת האצה. משכך קבע בית המשפט כי המבקש נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תאונה קטלנית. בית המשפט המחוזי דן את המבקש לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל, לעשר שנות פסילת רישיון נהיגה מיום שחרורו, ול-24 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים לאחר שחרורו. בית המשפט נאות לבקשת בא כוח המבקש ועיכב את ביצוע העונש ב-45 יום, על מנת שיתאפשר למבקש להגיש ערעור על גזר הדין.
2.
ביום 7.2.07 הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה. במקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן החלטה בערעור. בבקשתו טוען המבקש כי קיים סיכוי שיזכה בערעור באם יוחלט בערעור להמיר את הרשעתו מעבירה של הריגה לעבירה של גרימת מוות ברשלנות, יש סיכוי שיוטל עליו לרצות את עונשו בעבודות שירות. עוד נטען כי מיום התאונה הינו משוחרר ולכן אין חשש כי ימלט מאימת הדין. לטענתו של המבקש, לאור העובדה שרישיונו נשלל, אין הוא מהווה סכנה לציבור. לסיכום טענותיו, טוען המבקש כי עיכוב ביצוע גזר הדין בעינינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי בית משפט זה בע"פ 111/99
ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (2) 241 (2000)(להלן: פרשת שוורץ ).
3.
דין הבקשה להידחות. ההלכה שנקבעה ב פרשת שוורץ היא כי על אף שהאינטרס הציבורי מבקש לאכוף את עונשו של אדם בסמוך למועד הרשעתו, בית-המשפט מחויב לעריכת איזונים לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מדובר באיזונים בין אינטרס הציבור ואינטרס הפרט - אינטרס הציבור באכיפה אפקטיבית של החוק, שיקולי הרתעה ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק אל מול אינטרס הפרט לממש את זכות הערעור (ראו: ע"פ 111/99
ארנולד שוורץ הנ"ל ; ע"פ 7925/06 עיסא אבו עראר נ' מדינת ישראל , תק-על 2006(4) 547 (2006)). לשם כך, נבחנים, בין היתר, חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה, תקופת המאסר שהושתה על המבקש, סיכויי הצלחת הערעור, עברו הפלילי של המבקש והתנהגותו במהלך המשפט. כמו כן, נבחנות נסיבותיו האישיות של המבקש.
במקרה דנן, הורשע המבקש בעבירה חמורה. ככל שהעבירה חמורה יותר גדל האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של המאסר. תקופת המאסר שנפסקה אינה קצרה ולכן החשש כי המבקש ירצה את מלוא עונשו, או חלק משמעותי ממנו, בטרם ישמע ערעורו אינו נראה סביר. זאת בפרט אם מביאים בחשבון כי עיקר הטענות בערעור מופנות נגד ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בפסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט המחוזי שאז הסיכוי להתערבות ערכאת הערעור קטן בהרבה. לאור האמור הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 27.02.07 בשעה 10:00 בתחנת המשטרה בעפולה. הדיון בערעור יקבע בהקדם.
ניתנה היום, ב' באדר תשס"ז
(20.2.07).
ש
ו פ ט ת