ע"פ 11999/04 משה אברהם נ. מדינת ישראל

1.המערער ושותפו לעבירה, סבן שמו, הורשעו בשוד בנסיבות מחמירות ובקשירת קשר לביצוע פשע (שוד). סבן הורשע, בנוסף לכך, בעבירה של הדחה בחקירה בכך שביקש מאחותו, אורלי סבן, למסור לכל גורמי החקירה כי הוא והמערער ישנו בביתה בערב הקודם משעה 22:00. כשהגיעו השוטרים לביתה של אורלי, היא אכן מסרה כך. העבירה של הדחה בחקירה יוחסה, בכתב האישום המתוקן, באופן ברור לסבן בלבד, ולא למערער.

2.על סבן הוטל עונש של שישים חודשי מאסר, מהם 40 חודשים לנשיאה בפועל, במצטבר למאסר אחר בו נשא אותה עת. על המערער הוטל גם כן עונש של 60 חודשי מאסר, מתוכם 40 חודשים לנשיאה בפועל. בית המשפט הפעיל גם עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים שנגזר על המערער בתיק אחר. בית המשפט קבע כי ארבעה חודשים מעונש זה ישא המערער במצטבר לעונש בתיק הנוכחי, ושני חודשים יהיו בחופף. לעניין חפיפת שני החודשים ציין בית המשפט כי בכך "הביא לידי ביטוי מסויים את הפער הקטן שיש בין מסכת העבירות שבהן הורשע נאשם זה [המערער] לבין הרשעתו של הנאשם אילן סבן".

3.המחלוקת בין הצדדים היא זו: הצדדים מסכימים כי יש מקום לפער מסויים בין העונשים של השניים, אולם התביעה סבורה שחפיפת שני החודשים של המאסר המותנה נותנת ביטוי מספיק לפער. נתנו דעתנו לטעוני שני הצדדים שהשוו את נתוני שני המעורבים זה בה, וזו בכה, והגענו לכלל מסקנה כי יש מקום להגדלת הפער. אשר על כן, מקבלים אנו את הערעור ומורים, שבגין העבירות נשוא התיק הנוכחי ישא המערער עונש של 60 חודשי מאסר, מהם 36 לנשיאה בפועל, והיתרה על תנאי, כשהתנאי הוא כמפורט בהכרעת הדין של הערכאה הראשונה. עוד מורים אנו כי המאסר המותנה שהופעל (תיק 1667/01 מביהמ"ש השלום בת"א), יהיה כולו חופף למאסר שהוטל בתיק זה. התוצאה מכל האמור היא שהמערער שלפנינו ישא עונש של 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופות כמפורט בפסק דינה של הערכאה הראשונה.