ע"פ 12021/04 רמזי שניר נ. מדינת ישראל

בבקשה לפסילת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ע"פ 70562/04 מיום 27.12.04 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' גורפינקל

תאריך הישיבה: ב' בשבט התשס"ה (12.1.2005).

בשם המערער: עו"ד אלי אנושי

בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות

פסק -דין

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' גורפינקל) מיום 28.12.04 שלא לפסול עצמו מלשבת בתיק ע"פ 70562/04.

1.כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות תעבורה בשל מעורבותו בתאונת דרכים. בית המשפט לתעבורה תל אביב-יפו הרשיע (ביום 18.6.03) את המערער על סמך הודאתו וגזר עליו, בין היתר, תשעה חודשי מאסר בפועל. המערער הגיש ערעור על חומרת גזר דינו. דיון בערעור שנקבע בפני השופט ח' כבוב הועבר לשופט צ' גורפינקל, בשל היכרות של השופט כבוב עם המערער.

2.המערער הגיש (ביום 22.12.04) בקשה לפסילת בית המשפט. לטענתו, השופט גורפינקל דחה (ביום 27.4.03) ערר על החלטת בית המשפט השלום לעוצרו עד תום ההליכים במסגרת כתב אישום שייחס לו עבירות של תקיפת בן זוג, תוך שהוא מציין בהחלטתו את מזגו החם של המערער. המערער טען, כי היחשפותו של בית המשפט לעבירה החמורה בה נחשד המערער מקימה עילה לפסילתו. המשיבה טענה כי אין בעובדה שבית המשפט דן בעניינו של המערער בעבר כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. הבקשה נדחתה (ביום 28.12.04). בית המשפט קבע כי אין בעובדה שדן בעניינו של המערער בעבר כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. כן נקבע, כי החלטתו בערר לא כללה הבעת עמדה ביחס לנאשם מעבר לבחינת קביעותיו של בית משפט השלום עליו הוגש הערר.

3.על החלטת בית המשפט הוגש (ביום 30.12.04) הערעור שבפני. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסילה. המשיבה טוענת, כי יש לדחות את הערעור. לטענתה, אין בערעור זה כדי להקים עילת פסלות.

4.לאחר שעיינתי בחומר המונח בפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. הלכה היא, כי עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו תיקים נוספים אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול את השופט מלדון בעניינו של אותו צד פעם נוספת (ראו, למשל, ע"פ 639/96 בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 385/02 הדר נ' חזן (לא פורסם)). אכן, תחושה סובייקטיבית של מתדיין, לפיה הופעתו הקודמת בפני בית המשפט יוצרת חשש ממשי למשוא פנים, אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסילת השופט (ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן , פ"ד נא(4) 673, 677). יש צורך בקיומו של חשש ממשי המבוסס על נסיבות אובייקטיביות. בנסיבות העניין, לא הצליח המערער לבסס חשש זה.

אשר על כן, הערעור נדחה.